הצגת הדברים כאילו קיימת אלטרנטיבה שמסדרת את כל הבעיות, כאילו יש איזה גוף בדמות הסנהדרין המכונה 'גדולי ישראל' שבכוחו להחזיר את העם למצבו קודם הציונות, ההשכלה, המשיחיות הכוזבת וכו' עד למצבו קודם לגלות, היא כשלעצמה שגויה בכל עצם הבנת הגלות. הסיבה לכך שצריך 'יואל אלחנן' בשביל לנסות להבין מה היה היחס של אותם שנתפשים ככאלו שהיו בעבר חברי הגוף המכונה 'גדולי ישראל' ואין אלו דברים חתוכים שכל מי שגדל לאורם - היא כי בסופו של דבר הם לא מסרו לציבור את עמדתם בעניין [בצורה שמוסרים לציבור ועיין ערך תעמולת הבחירות\קופת העיר וכו' וכו']. יהיה ההסבר אשר יהיה גם אם נתרץ זאת בק"נ תירוצים, בכל מה שקשור לתודעה הפשוטה של כל יהודי - שמבוססת על ההנחה המוסכמת שעמ"י הוגלה ע"י מי שבחר בהם להיות 'עם השם' - ומצב זה עתיד להשתנות - יש 'גאולה' שעתידה להיות - בתוך הנחות אלו כשמנסים להבין את המשמעות הפשוטה של ההווה, איפה הוא מתיישב בתוך זה, בין גלות לגאולה, אין על כך תשובה, ודאי שלא מנומקת [למעט זו המצוייה בכתבי הויואל משה, שלמרבה הצער רחוקה מתודעת הכלל, או זו המצויה בהגיגי המשיחיים למיניהם] הציבור המאמין הדתי ואף החרדי קרוב בהרבה לעולמות המשיחיות של בעל האורות, יונק מהתרבות המתוקה שלהם [שכיום מתומצתת למסר העמוק ולפיו הכל טוב וקדוש חוץ מהערבים ובג"צ] 'גדולי ישראל' המדוברים לכאורה מודעים למצב הבסיסי של צאן מרעיתם ושתיקתם גם אם אינה מהוה הסכמה לדברים [המצג שאותו עמלים כלי התקשורת החרדיים והכלליים לקיים], לכל הפחות מוכיחה על חוסר יכולתם להנהיג את האלטרנטיבה למשיחיות.