ולכן אנסה להסביר את דבריי קצת יותר. לא מזמן קראנו את פרשת ניצבים ושם בסוף הפרשה נאמר:
הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת ה' לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם:
הרי לך כי חיים פירושו: לאהבה את ה' אלקיך, לשמוע בקולו, ולדבקה בו. כל מי שיש חיסרון אצלו באחד מן הדברים האלה יש לו חיסרון של חיות וכל מי שאין בו בכלל את ג' הדברים הרי שהוא מת מהלך דהיינו אין בו מאומה מחיותו כאדם וכישראל.
והנה ודאי שמי שמכיר בערכיות האמיתית של המושג חיים מרחם על כל מי שאינו מכיר בערכיות זו ועוד יותר כשרואה את ההשלכות בפועל של מי שלא מכיר בערכיות זו על חייו, ולכן הרחמים על אדם מישראל שאינו מכיר חיים אמיתיים מה הם, הם לא רק כאשר הוא "חייל" או כאשר הוא אבא או אמא לחייל שנפל האבחנה בין חייל למי שאינו חייל או בין הורים שאיבדו את בנם כ"חייל" למי שאיבדו את בנם או את בתם בתאונת דרכים או כתוצאה ממחלה ל"ע או מכל סיבה אחרת היא אבחנה מעוותת לגמרי וממילא צריך לרחם על כל אדם מישראל שיש בו גריעות כלשהי ממה שמוגדר לעיל כחיים ולכן צריך לרחם גם על ילד שמתחנך לכפירה בבית הספר אליו שולחים אותו הוריו וכן לרחם על הורים שמפקירים את בנם לחינוך לכפירה. צריך להבין שלא צריך להיות במנהרות של עזה כדי להיחשב שבוי ואפשר להיות שבוי גם כשהאדם בביתו עם הוריו או עם ילדיו ואינם קשורים לאמונה בה' , להכרת תורתו ולשמירת מצוותיו.
ובמידת העוצמה שמרחם עליהם צריך לשנוא ולתעב את מי שבזדון ליבם מביאים אותם למצב הזה ובודאי שלא להחזיק בידם ולהצדיק מעשיהם כי באופן זה גורם להם שבכלל לא ירגישו בכך שהם מסיתים ומדיחים נאלחים הגורמים לכל מי שתחת ידם להיות שבוי בדיעותיהם הכוזבות והכפרניות מבלי שייזהר מכל קשר עמהם.
ולכן מי שמאחז עיניהם של החיילים כי מלחמתם היא מלחמת מצוה, וכי מצוה וערך עליון למות למען המדינה וכד' אינו רחמן כי אם אכזרי ואם בגלל דיבורים שכאלה ודוגמתם יילך החייל למלחמה ויינזק דמו יהיה בראשם של המסיתים אותו לעשות כן.
כללו של דבר, עלינו לרחם על כלל אחב"י שהועברו על דתם ועל דעתם בלי לשכוח שמצבם הנוכחי הוא מסוכן ויכול להשפיע על כל מי שבא בחברתם, והיכן שאפשר וע"י אנשים מסויימים שמוכשרים לכך לנסות לעוררם לשוב בתשובה אבל ודאי שלא להחזיק בידם או לגרום להם לחשוב שמעשיהם רצויים וחיוביים (ובכלל זה תפילות להצלחתם במלחמה) וזה שחלק מהם הם "חיילים" לא משנה מאומה מהיחס אליהם ובודאי לא מוסיף להם ערכיות חיובית כלשהי יותר מכל אדם שנמצא בסכנת הגוף וצריך להתפלל להצלתם ממפקדיהם ומראשי הצבא שמסכנים את חייהם למען מטרה אחת בלבד: שיהיה שקט בגבולותיהם כדי שיוכלו להמשיך במרידתם הגלויה בקב"ה ע"י בחירתם בקללה ובמוות שתוצאותיה הם מוות גם ברוחניות וגם בגשמיות.