על מכתבים/מודעות תעמולה/ קול קורא הקוראים להצביע. מה ההבדל? ההבדל הוא מהותי כשגדול פלוני "מורה" משהו בענין כלשהו פירושו שנתבררה לו ההוראה כי כך צריך לנהוג וכפי שיורה לאחרים ינהג בעצמו כי כך היא ההוראה.
כשגדול פלוני אומר לאחרים לעשות משהו שהוא בעצמו לא עושה פירושו כי ברורה לו ההוראה שאין לעשות את המעשה וקריאתו לאחרים לעשות כן נובעת מהעובדה שברור לו שאין ברצונם או ביכולתם לברר את ההוראה הקשורה לעובדה זו או לנהוג כמוה.
עד היום לא יצאה הוראה (במובן ההלכתי של המלה) מבעל הוראה כלשהו המצדדת בהשתתפות בבחירות או בעובדה שיש היתר להשתתף בהן באופן שניתן יהיה להתייחס אליה כ"הוראה" (והדבר ידוע שרבים מהחותמים על כרוזי התעמולה של המפלגות הקוראים/מחייבים/דורשים מהציבור להשתתף בבחירות לא הורו הוראה בנושא כלשהו בימי חייהם ולא עסקו כלל בהוראה [כמו למשל חלק גדול מראשי הישיבות ורבים מהאדמו"רים] והיטיב לבאר זאת הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל בהקדמתו לשו"ת 'באין חזון' ולקונטרס השו"ת 'גרגרים בראש אמיר'.
וכיון שאין ולא היתה מעולם מצד המצדדים לכאורה להשתתף בבחירות הוראה כלשהי להשתתף בהן ואנשי התעמולה ידעו כי הדבר בעכרם החליטו לאמץ בעיקר את הסיסמא "ככל אשר יורוך" אשר חוזרת על עצמה בכל מערכת בחירות כדי לחפות על העובדה שאין ולא היתה מעולם הוראה הלכתית להשתתף בבחירות ופלא שסיסמא זו הצליחה לאחז עיניהם של בני תורה רבים כל כך כי הם מקיימים הוראה הלכתית ואפילו מצוה בכך שהם עוברים על האיסורים החמורים הכרוכים בהשתתפות בבחירות ולא טרחו להשקיע ולו קצת מחשבה על כך שמרן החזו"א, מרן הרב מבריסק, תלמידיהם ועוד גדולי תורה רבים מכל החוגים והעדות "ויתרו" על "מצוה" זו...