בשנת תקכ"ו היה פרשה של גט שהבית דין של פרנקפורט פסל אותו מפני שחשבו שהמגרש הוא שוטה ורצו לכפות כל הדור לדעתם בלי לבאר טעמם וכל גדולי הדור אז הכשירו הגט וצעקו להם שחייבים לבאר טעמם ואם לאו אין דעתם כלום ונדפס בזה ספר עם הרבה תשובות מגדולי יראל של אז שנקרא "אור הישר" ונעתיק קצת מתוך הספר.
היעב"ץ כתב (סימן כח) "לא שמעו בקול מורים המתרים בהם שיגלו טענותיהם וילמדו זכות על עצמם מה זה ועל מה זה ערב לבם לגשת הלום לבטל מעשה רב בלי שום טענה נכונה באין משען ומשענה" עכ"ל.
הנודע ביהודה כתב (סימן ל) "שומו שמים על זה ומעולם לא שמענו וזקינינו כזה אדרבה מעולם כל חכמי ישראל היו מריצים תשובותיהם זה לזה והגדולים היו נשמעים לקטנים והיום הוסדה הארץ לא נעשה בזיון לכל חכמי הדור כאשר נעשה בזמנינו ובדורינו מאת דייני ק"ק פפד"מ בכרוז הנ"ל...אבל שמהם בעצמם יגזרו אומר על כל חכמי הדור ולסגור דלת ההוראה בפניהם ושמהם לבד תצא תורה להתיר ולאסור בלי טעם וראיה זה דרך לא סלולה...אבל עתה שהם מונעים טעמי תורה וצריך אני לברר משפט העלובה וזו היא מלחמת חובה ובטוח אני שיתקים בנו את והב בסופה...ואפילו סנהדרי אשר בלשכת הגזית טעמם ונימוקם לא היו מעלימים" עכ"ל.
הגאון רבי יהושע העשיל אב"ד שוואבך כתב (סימן לב) "שכדי לצאת ידי שמים ולהיות נקיים מה' ומישראל שמחויבים לא לבד ליתן העתק מפראטיקאהל מהגביות עדות ומכל מה שבנו יסוד פסק שלהם עליהם עם הפסק דין שלהם אף גם שמחויבים לכתוב טעמיהם למה שדנו כך" עכ"ל.
ובסימן לח כתב הנודע ביהודה "מתחלה נכשלו בהוראה ואף להגדולים הקדמונים שהיו גדולי ישראל אירע שגגת הוראה ועכשיו אמנם מחמת כבודם וקנאתם מחזיקים בזרוע בדעתם ועל זה אני בוכה שאני יודע שהאנשים הללו גדולי ישראל המה ונכשלו בזה ועכ"פ זאת מוטל עלי לפרסם שכל הכרוזים שלהם בעסק הך איתתא אין בהם ממש ושום אדם לא יחוש לדבריהם ואף כי כבוד רב מכל מקום בזה שיש בו חילול ה' צריך אני להשגיח על כבוד שמים ועל כבוד התורה" עכ"ל.
ויש עוד הרבה ורציתי עוד להעתיק דברי החזו"א עצמו שכתב באורח חיים סימן ט "ואמנם תמורה היא ההלכה ולא נתנה להיקבע ע"פ סיפורים אלא העיקר עיון בגמרא ופוסקים ומסירת נפש להבין קשט דברי אמת" עכ"ל.