דב×Øי מ×Øן אדמו"×Ø ×ž×‘×¢×œ×–× שליט"א

שנאמ×Øו לפני יום אידם ה באיי×Ø

 

השקפ×Ŗ ה×Ŗו×Øה על המ×Ŗ×Øחש כיום בא×Øׄ יש×Øאל

ידוע לכל כי קיים ×Ŗהום מפ×Øיד ומפהיק בין הצבו×Ø ×”×—×Øדי ולבין הציבו×Ø ×©××™× ×• ח×Øדי, בין יהודים שמ×Ŗנהגים ב×Ŗו×Øה ובחהידו×Ŗ בד×Øכי ×Øבו×Ŗינו שהו×Øו לנו לפהול א×Ŗ ענין הציונו×Ŗ על כל כינוייה ושלל צבעיה: ימין ושמאל, ד×Ŗי-לאומי, חוגי א×Øׄ יש×Øאל השלימה וכדומה.

יהודים י×Øאים ושלמים יודעים שכל הדיבו×Øים הללו הם הבל הבלים, והולכים בד×Øכי ×Øבו×Ŗינו גדולי וצדיקי הדו×Ø ×©×œ×ž×“×•× ×• שעלינו להכי×Ø ×‘×›×š שאנחנו עדיין בגלו×Ŗ, ו×Øק ×¢"י שמי×Ø×Ŗ ה×Ŗו×Øה וקיום המצוו×Ŗ נוכל להחזיק מעמד, ו×Øק זה יעזו×Ø ×œ× ×• שנוכל לישב בא×Øׄ יש×Øאל ולעבוד א×Ŗ הבו×Øא י×Ŗב"ש בקדושה וטה×Øה, ושח"ו לא יגיע מצב שעליו נאמ×Ø: "ולא ×Ŗקיא הא×Øׄ א×Ŗכם בטמאכם או×Ŗה" (ויק×Øא יח, כח).

במיוחד חייבים להדגיש יהוד זה, כאש×Ø ×‘×Øחוב חוגגים, ששים ושמחים, ודגלים המ×Ŗנוההים ב×Øחובו×Ŗ, בעוד שאנו מה×Ŗג×Øים בב×Ŗינו וחיים כמו בעולם אח×Ø, מאח×Ø ×©××™×Ÿ לנו חלק ונחלה עמהם, גם אדם פשוט שאינו בעל מחשבה, בכל זא×Ŗ מ×Ŗעו×Ø×Øו×Ŗ בק×Øבו שאלו×Ŗ שונו×Ŗ, למה הם שמחים ואנחנו לא? למה אנחנו לא שו×Ŗפים לשמח×Ŗם? ושומה עלינו לחזו×Ø ×•×œ×©× ×Ÿ א×Ŗ יהודו×Ŗ ההשקפה.

הבה × ×Ŗבונן מעט בדב×Øי ימי יש×Øאל כיצד הננו ×Øואים א×Ŗ המ×Ŗ×Øחש מבחינ×Ŗ השקפ×Ŗ ה×Ŗו×Øה.

ב×Øאש וב×Øאשונה אודו×Ŗ מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל, ידוע כי קיימים חילוקי דעו×Ŗ בין ה×Øאשונים אודו×Ŗ מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל בזמן הזה. ה×Øמב"ן הב×Ø ×©×”×•× מצוה דאו×Øיי×Ŗא וה×Øמב"ם הוב×Ø ×©×‘×–×ž×Ÿ הזה אינה דאו×Øיי×Ŗא. מכל מקום הב×Øו כמה אח×Øונים שאפילו אם נאמ×Ø ×©×ž×¦×•×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל אינה דאו×Øיי×Ŗא, מ"מ מד×Øבנן ישנה מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל, ועוד הוהיפו האח×Øונים בזה שיש שני דב×Øים: ישנה מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל, הדינים וההלכו×Ŗ של מצוו×Ŗ ה×Ŗלויו×Ŗ בא×Øׄ בזמן הזה וכדומה, משא"כ קדוש×Ŗ א×Øׄ יש×Øאל וקדוש×Ŗ י×Øושלים אינה ×Ŗלויה בשום זמן, ובין בזמן שבי×Ŗ המקדש קיים ובין בזמן הזה וכמו שהח×Ŗ"×” ז"ל מא×Øיך בזה בחלק יו×Øה דעה, ובאמ×Ŗ אפילו לשיט×Ŗ ה×Øמב"ם שאינו מונה מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל בין ×Ŗ×Øי"ג המצוו×Ŗ, ה×Øי בכל זא×Ŗ מביא א×Ŗ כל ההלכו×Ŗ של "הכל מעלין לא×Øׄ יש×Øאל" ושלא יצאו מא×Øׄ יש×Øאל וכל הענינים, וכאמ×Ø ×”×’×ž×Øא (כ×Ŗובו×Ŗ קי, ב): "כל הד×Ø ×‘××Øׄ יש×Øאל דומה כמי שיש לו אלוק" ומכפ×Ø ×¢×•×•×Ÿ, וב×Øו×Ø ×©×”×’×•×œ×•×Ŗ אלו אינן קשו×Øו×Ŗ למצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל, אלא לקדוש×Ŗה המיוחד×Ŗ והכללי×Ŗ של א×Øׄ יש×Øאל, וזה נוהג בכל זמן אפילו בגלו×Ŗ.

בני יש×Øאל הש×Ŗוקקו ×Ŗמיד בכליון עינים ובכל הזמנים לבוא לא×Øׄ יש×Øאל הקדושה, ל×Øצו×Ŗ אבניה ולחונן א×Ŗ עפ×Øה, אפילו ב×Ŗקופו×Ŗ שהדב×Ø ×”×™×” כ×Øוך בהכנה ממש, ×”×›× ×Ŗ ד×Øכים וקושי הפ×Ø× ×”×”, מ"מ היו יחידי הגולה שעלו לא×Øׄ הקודש, כדי לעבוד א×Ŗ קונם וליהנו×Ŗ מזיו השכינה השו×Øה בא×Øׄ הקודש.

ובדו×Øו×Ŗ האח×Øונים היו גאונים וצדיקים, בעל "מעשה ×Øוקח", ואח×Ø ×›×š מ×Ŗלמידי הבעש"ט הק' ז"ל ושא×Ø ×’×“×•×œ×™ יש×Øאל, שעלו לא×Øׄ יש×Øאל וייהדו א×Ŗ הישוב, ובלי שום הפק, והדב×Ø ×‘×Øו×Ø, שהם הכינו עבו×Øינו ועלו לכאן כדי שבימינו אלה נוכל לחיו×Ŗ ולה×Ŗחזק, להקים בא×Øה"ק ישיבו×Ŗ קדושו×Ŗ וללמוד א×Ŗ ה×Ŗו×Øה הקדושה, ואין אני ×Øוצה להיכנה לא×Øיכו×Ŗ הענין שהוא ×Øחבה מני ים בפלפולו של דב×Ø, ישנם על זה ה×Øבה הפ×Øים, ומי ש×Øוצה יוכל לעין וללמוד בהם.

 

ה×Øוח הלאומי×Ŗ הפהולה

בע×Øך לפני יו×Ŗ×Ø ×ž×ž××” שנים, ה×Ŗפשטה בעולם מינו×Ŗ וכפי×Øה ×Ŗח×Ŗ האיצטלא והשם של חופש הדיעו×Ŗ, עד או×Ŗה ×Ŗקופה אפילו אומו×Ŗ העולם, להבדיל, היו מאמינים, ואח×Ø ×›×š ה×Ŗחילה לה×Ŗפשט בעולם הענין של כפי×Øה ומינו×Ŗ מצד אחד, ומצד שני ה×Ŗגב×Øה שאיפ×Ŗם של העמים הלחוצים לשח×Øו×Ø ×œ××•×ž×™, כל אומה ואומה ×Ŗבעה א×Ŗ החי×Øו×Ŗ להיו×Ŗ אדון לעצמה, ולא להיו×Ŗ משעובד×Ŗ ×Ŗח×Ŗ אח×Øים.

היו יהודים שאח×Ø ×©×§×™×‘×œ×• א×Ŗ שוויו×Ŗ הזכויו×Ŗ ונ×Ŗנו להם ליהנו×Ŗ ממטעמי החיים, פ×Øקו א×Ŗ עול ה×Ŗו×Øה והמצוו×Ŗ, ו×Øצו לה×Ŗבולל בין הגוים ×Øח"ל, וההוף היה שכל הגוים שהללו בקשו ו×Øצו לה×Ŗבולל ביניהם, הג×Øמנים בג×Øמני' והצ×Øפ×Ŗים בצ×Øפ×Ŗ, מאהו בחב×Øים, ופלטו או×Ŗם וה×Øחיקום.

כאש×Ø ×Øאו שאין להם ב×Øי×Øה, צצה במוחם המצוה החדשה שגם יהודים יהפכו להיו×Ŗ לאום כמו שא×Ø ×”×¢×ž×™×, והחלו לחדש לאומיו×Ŗ יהודי×Ŗ.

מובן כי זה אש×Ø ×©×ž×Ø ×Ŗו×Øה ומצוו×Ŗ לא עהק ולא ה×Ŗעניין בכל הדב×Øים הללו, אך או×Ŗן האח×Øים באו ואמ×Øו שיהודי אינו נק×Øא מי ששומ×Ø ×Ŗו×Øה ומצוו×Ŗ, אלא שיהודי הוא מי שהוא בעל הכ×Øה לאומי×Ŗ ×Øח"ל, וכמו שכל עם מחפש איזה מקום ישוב אליו הוא שייך, אף הם חיפשו להם איזה מקום שיגו×Øו שם, ולא יהיו להם צ×Øו×Ŗ מהגויים, ושם יוכלו לחיו×Ŗ חיים חילוניים ולעשו×Ŗ מה שלבם חפׄ, במט×Øה להיו×Ŗ ככל העמים וגוי ככל הגוים, עד שבח×Øו ב×Ŗו×Ø ×ž×§×•× כזה, א×Ŗ א×Øׄ יש×Øאל.

אין הפק, כי לא מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל ולא קדוש×Ŗ א×Øׄ יש×Øאל משך או×Ŗם לשם, וכמובן שדב×Ø ×–×” לא נבע מ×Øגש של כל יהודי בע×Ŗ ×Ŗפיל×Ŗו להקב"ה שלש פעמים ביום "ו×Ŗחזינה עינינו בשובך לציון ב×Øחמים", אלא בח×Øו מקום זה כי ידעו נאמנה שבוודאי ×¢×Ŗיד זה למשוך ה×Øבה יהודים לשם ואילו למקום אח×Ø ×œ× ילכו, ובכך יצליחו להנוו×Ø ××Ŗ עיני האנשים ה×Ŗמימים שלא ידעו מה מט×Ø×Ŗם, וע"י שיאמ×Øו להם שהולכים לא×Øׄ יש×Øאל, אזי יקפצו על המציאה ויבואו לא×Øׄ יש×Øאל.

כוונ×Ŗם הי×Ŗה בזה לההוו×Ŗ א×Ŗ מט×Ø×Ŗם האמי×Ŗי×Ŗ, דהיינו, להקים מדינה חילוני×Ŗ בכל הממני הגוים הז×Øה לגמ×Øי ל×Øוח ה×Ŗו×Øה, אבל יהודים שהם מאמינים בני מאמינים, יודעים ומאמינים שמפני חטאינו גלינו מא×Øצינו, ו×Øק כשי×Ŗקנו כל החטאים ויחז×Øו ב×Ŗשובה אזי יעו×Ø×Ø ×”×§×‘"ה ×Øוח ממ×Øום ויחזי×Ø ××Ŗ בני יש×Øאל לי×Øושלים עה"ק.

מלחמ×Ŗ ×Ŗ×Øבו×Ŗ

ב×Øאשי×Ŗ ד×Øכם החלו לזלזל ולה×Ŗל בהאמונה, ולהכחיש א×Ŗ האמונה בביא×Ŗ המשיח והגאולה הע×Ŗידה שיהיה בזמן ביא×Ŗ משיח צדקינו, וממילא גם בכל ה×Ŗו×Øה שבכל ובעל פה ובי"ג עיק×Øים ×Øח"ל, ושהעיק×Ø ×Øק שילכו לא×Øׄ יש×Øאל בכוחינו ועוצם ידינו, כמו כל הגוים, ומ×Ŗוך כוונה למנוע א×Ŗ ביא×Ŗם של יהודים ח×Øדיים לא×Øׄ יש×Øאל, העלולים לשבש א×Ŗ ×Ŗכניו×Ŗיהם, הכ×Øיזו על מלחמ×Ŗ ×Ŗ×Øבו×Ŗ (קולטו×Ø-קאמפף) שצ×Øיכים לחנך א×Ŗ הדו×Ø ×”×¦×¢×™×Ø, להקם להם ב×Ŗי חינוך ולהכשי×Øם לעלו×Ŗ לא×Øׄ יש×Øאל.

מובן שחינוך זה ×Ŗהיה חינוך של כפי×Øה ומינו×Ŗ, שילמדו שם ×Ŗ× "ך ב×Ŗו×Ø ×”×™×¤×•×Øי מעשיו×Ŗ והחדי×Øו ×Øוח של לאומיו×Ŗ פהולה, וכך יוקם בא×Øׄ יש×Øאל עם חדש שאין לו כל קש×Ø ×¢× "יהודי הגולה", הכפוף ויושב בביהמ"ד ליד ה×Ŗנו×Ø, אלא יקימו דו×Ø ×—×“×© יהודי של גאווה ועוז, שמ×Øאהו יהיה כדוגמ×Ŗ האיכ×Ø ×”×Øוהי והפלח הע×Øבי, ×Øק שהוא מדב×Ø ā€×¢×‘×Øי×Ŗ", וזהו השינוי היחידי.

ובאו×Ŗה שעה שהם ×”×”×Ŗי×Øו א×Ŗ מט×Ø×Ŗם, מה×Øבה יהודים ×Ŗמימים ש×Øצו ל×Ŗפהם ב×Øש×Ŗם, חזו אז גדולי יש×Øאל וצדיקי הדו×Ø ×‘×¢×™× ×™ ×Øוחם להיכן נושב×Ŗ ה×Øוח, ו×Øעדה אחז×Ŗם, שמעשה שטן חלילה לא יצליח, והחליטו לצא×Ŗ בח×Øב ובחני×Ŗ בכל מיני ד×Øכים, ובכל אופני המלחמה נגד ×Ŗנועה זו.

ב×Øאש וב×Øאשונה שללו שיט×Ŗם מכל וכל, ולא ×Øק ששללו השיטו×Ŗ והאידיאולוגיה, אלא שמנעו בעד היהודים מלעלו×Ŗ לא×Øׄ יש×Øאל, מחמ×Ŗ ×”×”×›× ×” ה×Øוחני×Ŗ שהי×Ŗה כ×Øוכה בעליי×Ŗם א×Øצה, ואע"פ שמצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל היא מצוה גדולה מאוד, ושקולה ככל המצוו×Ŗ כמובא בהפ×Øי, מכל מקום, מאח×Ø ×©××Øׄ יש×Øאל עלולה להיעשו×Ŗ מקום שישכחו שם א×Ŗ ה×Ŗו×Øה ×Øח"ל, אזי חלילה וחלילה לעלו×Ŗ לא×Øׄ יש×Øאל.

באו×Ŗה ×Ŗקופה היו הם השולטים ומושלים בכיפה, להם היה ×”×›×”×£ לא ×Øק בכיפה אלא "בקופה", ובידיהם היו מוהדו×Ŗ החינוך, והם היפקו ×Ŗעהוקה ומקומו×Ŗ עבודה, והיו גם בין הצדיקים שחששו ממצב שבו יעלו הללו לשלוט, ואזי יכ×Øיחו בכח הז×Øוע והחוק, ובאמצעי כפיה של צבא ומשט×Øה לחלל א×Ŗ השב×Ŗ קודש ולעבו×Ø ×¢×œ כל ה×Ŗו×Øה כולה, ובהחלט היה מקום לחשש זה.

אח×Øי השואה

אח×Ø ×”×—×•×Øבן הגדול והנו×Øא שלבני יש×Øאל כב×Ø ×œ× היה להם מקום להניח בו א×Ŗ ×Øאשם, ה×Øגישו הציונים שע×Ŗה הגיעה השע×Ŗ הכוש×Ø ×©×™×•×›×œ×• לד×Øוש מדינה ועצמאו×Ŗ, מאח×Ø ×©×”×‘×œ היהודים במחנו×Ŗ באי×Øופה עו×Ø×Ø ×‘×ž×™×“×” מהויימ×Ŗ א×Ŗ ×Øחמנו×Ŗם - אפילו של הגוים ה×Øשעים - קצ×Ŗ. ובפ×Øט שהללו ×Øצו לכפ×Ø ×¢×œ מצפונם בזה שלא ×Øצו להציל א×Ŗ היהודים כשהיה אפש×Øו×Ŗם להצילם ממי×Ŗה, בשעה שיכלו להציל מאו×Ŗ אלפים יהודים ממי×Ŗו×Ŗ משונו×Ŗ, והם לא ה×Ŗי×Øו להם ליכנה לגבולם, ממילא הי×Ŗה אז שע×Ŗ כוש×Ø ×œ×”×©×¤×™×¢ על הגוים שיבינו שצ×Øיכים ל×Ŗ×Ŗ לעם יש×Øאל מדינה משלהם, ואכן הצליחו בזה וכוננו א×Ŗ המדינה והקימוה.

הקמ×Ŗ המדינה

כוונ×Ŗם בהקמ×Ŗ המדינה, הי×Ŗה כפי שהיא אכן גם במציאו×Ŗ, לא ענין של מצו×Ŗ ישוב א×Øׄ יש×Øאל או קדוש×Ŗ א×Øׄ יש×Øאל, ולא שהחינוך יהיה חינוך כיאה ל×Ŗו×Ø×Ŗ א×Øׄ יש×Øאל, אלא הקימו מדינה באופן שאין שום הבדל בין ×Ŗדמי×Ŗ מדינ×Ŗם לבין מדינה נכ×Øי×Ŗ, ×Øק שכאן הכ×Ŗובו×Ŗ הן בעב×Øי×Ŗ, ובשא×Ø ×”×ž×“×™× ×•×Ŗ הם כ×Ŗובים בלשונו×Ŗ אח×Øים, באנגלי×Ŗ או צ×Øפ×Ŗי×Ŗ.

הם החליפו א×Ŗ כל ה×Ŗקוו×Ŗ והציפיו×Ŗ של כל הדו×Øו×Ŗ, על א×Øׄ יש×Øאל, בפ×Øוטו×Ŗ קטנו×Ŗ ושחוקו×Ŗ של מדינה קטנטונ×Ŗ במז×Øח ה×Ŗיכון כאילו על זה ה×Ŗפללו בכל הדו×Øו×Ŗ שלוש פעמים ביום א×Ŗ ה×Ŗפילה "ולי×Øושלים עי×Øך ב×Øחמים ×Ŗשוב". וכאילו על זה חיכינו, לא! לא!

לא על זה ציפינו, על מדינה גויי×Ŗ עם דגל עב×Øי, ועל חייל יהודי ועל שוט×Ø ×™×”×•×“×™, ועל ב×Ŗי הוה×Ø ×•×Ŗיאט×Øאו×Ŗ ו×Øדיו וטלוויזיה יהודי×Ŗ, לא לזה צפינו! שיהיו לנו פושעים וגנבים יהודיים.

אלא שאנו האמנו וחיכינו, ואנו מוהיפים להאמין ולחכו×Ŗ על כל היעודים הכ×Ŗובים ב×Ŗו×Øה נביאים וכ×Ŗובים, שבוודאי י×Ŗקיימו במלואם, כל מה שאומ×Øים לנו חז"ל, וכמו שה×Øמב"ם כו×Ŗב (בפי"ב מהלכו×Ŗ מלכים ה"ד) כיצד ×Ŗהיה הגאולה ומה ה×Ŗכלי×Ŗ של גאולה השלימה, והוא ז"ל כו×Ŗב: "לא × ×Ŗאוו חכמים ונביאים לימו×Ŗ המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שי×Øדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו או×Ŗם העמים, ולא כדי לאכול ולש×Ŗו×Ŗ ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים ב×Ŗו×Øה ובחכמה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא וגו'. (ה"ה) ובאו×Ŗו הזמן לא יהיה שם לא ×Øעב ולא מלחמה ולא קנאה ו×Ŗח×Øו×Ŗ, שהטובה ×Ŗהיה מושפע×Ŗ ה×Øבה, וכל המעדנים מצויין כעפ×Ø, ולא יהיה עהק כל העולם אלא לדע×Ŗ א×Ŗ ה' בלבד, ולפיכך יהיו יש×Øאל חכמים גדולים, ויודעים דב×Øים ×”×”×Ŗומים, וישיגו דע×Ŗ בו×Øאם כפי כח האדם, שנאמ×Ø (ישעיה יא, ט) כי מלאה הא×Øׄ דעה א×Ŗ ה' כמים לים מכהים".

על זה ה×Ŗפללנו ועל זה חיכינו, ממילא מובן מאיליו שאע"פ שבאו×Ŗו זמן היה בכך קצ×Ŗ ישועה שבני יש×Øאל יהיה להם מקום בו יוכלו להניח א×Ŗ ×Øאשם ולבוא לא×Øׄ יש×Øאל, אמנם זוהי בחינה כמו שמבקשים "שוש ×Ŗשיש ו×Ŗגל העק×Øה בקיבוׄ בניה ל×Ŗוכה בשמחה", על זה חיכינו כמעט אלפיים שנה? ובהוף מה יצא מזה? שבהך הכל נולד נפל...

כמובן שאין אנו יכולים לשמוח בזמן כזה, גדולי וצדיקי הדו×Ø ×©×“××’×Ŗם × ×Ŗונה לע×Ŗיד קיום העם, היו צ×Øיכים לחשוב על המצב למעשה מה עושים, האם נלך מפה ונשאי×Ø ××Ŗ א×Øׄ יש×Øאל, ולאן נלך? האם נשאי×Ø ××Ŗ א×Øׄ הקודש בידי החילוניים, או שנש×Ŗדל להקים ב×Ŗי כנהיו×Ŗ וב×Ŗי מד×Øשו×Ŗ, ישיבו×Ŗ כוללים ×Ŗלמודי ×Ŗו×Øה, מוהדו×Ŗ חינוך לבנים ובנו×Ŗ, ולהעמיד דו×Øו×Ŗ י×Øאים ושלמים שישבו בא×Øׄ יש×Øאל וילמדו ×Ŗו×Øה הק' מ×Ŗוך י×Øא×Ŗ שמים, ליהנו×Ŗ מזיו השכינה וקדוש×Ŗ השכינה ששו×Øה בא×Øׄ יש×Øאל, והדב×Ø ×”×™×” ×Ŗלוי, אם הציונים ילחמו כאן מלחמ×Ŗ ×Ŗ×Øבו×Ŗ ובכח שלטונם יכפו על כל י×Øאי ד' לעשו×Ŗ כ×Øצונם ולחנך כפי חינוכך וכפי שהם י×Øצו, או לא.

הקב"ה שהוא מהבב כל ההיבו×Ŗ, היבב ש×Ŗיכף כשעלו לשלטונם צצו ה×Øבה בעיו×Ŗ של בטחון, כלכלה וכדומה, כך שמן השמים ג×Øמו שלא יוכלו לפגוע בח×Øדים לדב×Ø ×“', ונהוגו מכל ×Ŗכניו×Ŗיהם, ובעז×Ø ×”×©×™"×Ŗ יכלו הח×Øדים לדב×Ø ×“' לה×Ŗבהה כאן ולהקים דו×Øו×Ŗ י×Øאים ושלמים לד' ול×Ŗו×Ø×Ŗו, דו×Øו×Ŗ כאלו שלא ×Øאינו דוגמ×Ŗם גם בחוׄ לא×Øׄ לפני החו×Øבן, ומצד שני, מצבם ומעמדם י×Øד פלאים, החינוך שלהם אינו חינוך, הבטחון אינו בטחון, הכלכלה אינה כלכלה, אלא פשיט×Ŗ ×Øגל אח×Ŗ גדולה פשיט×Ŗ ×Øגל חינוכי×Ŗ, פשיט×Ŗ ×Øגל בטחוני×Ŗ, ופשיט×Ŗ ×Øגל כלכלי×Ŗ.

יחהינו למדינה

יש השואלים כיצד לה×Ŗ×™×™×—×” אל המדינה, שמצד אחד ניצבים בעלי האידיאולוגיה של "א×Ŗחל×Ŗא דגאולה", ומצד שני עומדים אלו הצועקים "מעשה שטן".

אני לא ×Øוצה להיכנה כע×Ŗ לבי×Øו×Ø ×”×¢× ×™×Ÿ בא×Øיכו×Ŗ הדב×Ø, ×Øק דב×Ø ××—×“ בטוח "בהדי כבשי ד×Øחמנא למה לך", וכשהקב"ה י×Øצה לגאלינו, הקב"ה גם יודיע לנו שזו היא גאול×Ŗינו, וכמו שבשא×Ø ×”×ž××•×Øעו×Ŗ שבעולם איננו מחוייבים לחקו×Ø ×•×œ×™×Øד עד היהוד של המאו×Øעו×Ŗ איך שזה היה, כדוגמ×Ŗ השואה והחו×Øבן, כמו כן איננו יכולים לחקו×Ø ××Ŗ המאו×Øעו×Ŗ האלו, מה זה היה? ואיך זה היה? ומה טען השטן, ומה השיבו מלאך מיכאל, כל הדב×Øים הללו אינם שייכים לנו.

אנו חייבים ×Øק לה×Ŗבונן בכל דב×Ø, לחשוב ול×Øאו×Ŗ בגמ×Øא ובשו"×¢ איך הננו מצווים לנהוג, ולאו×Øה צ×Øיכים לנהוג. והגמ×Øא אינה מצוה או×Ŗנו לחקו×Ø ×‘×–×”, וה×Øמב"ם אומ×Ø ×©×”×—×§×™×Øה איך שיהיה בזמן ביא×Ŗ המשיח אינה מן המצוו×Ŗ ויהודו×Ŗ ה×Ŗו×Øה, א"כ וודאי שאין אנו צ×Øיכים לחקו×Ø ××—×Ø 'חשבונו×Ŗ שמים', אנו צ×Øיכים לדע×Ŗ כאן עלי אדמו×Ŗ מהי חוב×Ŗינו ו×Ŗפקידינו.

אולם, כאש×Ø ×ž×™×©×”×• שואל אם יש לשמוח, היינו שצ×Øיכים להודו×Ŗ ולהלל להקב"ה, או שזה ענין של צע×Ø ×•×œ×¤×©×¤×© במעשינו, וכמו שכ×Ŗוב ה×Øמב"ם בהלכו×Ŗ ×Ŗעני×Ŗ שאהו×Ø ×œ×•×ž×Ø ×¢×œ שום דב×Ø ×©×”×•× מק×Øה.

על זה ×Ŗבוא ×Ŗשוב×Ŗינו: שוודאי וודאי, כש×Øואים שד×Øך ×Øשעים צלחה, ופו×Øקי עול כופ×Øים בעיק×Ø ×©×•×œ×˜×™× בא×Øׄ יש×Øאל, ומיליוני ילדי יש×Øאל מ×Ŗחנכים לכפי×Øה ×Øח"ל ואינם יודעים מה זה מ×Ŗן ×Ŗו×Øה, ומה היא שב×Ŗ, ומה היא יציא×Ŗ מצ×Øים, בוודאי שאין לשמוח ×¢"כ, ולומ×Ø ×©×¢×œ זה צ×Øיך להלל להקב"ה, אלא שזה זמן של בכיה וצע×Ø, להצטע×Ø ×¢×œ צע×Ø ×”×©×›×™× ×”.

וממילא מובן, שאיננו יכולים להיו×Ŗ שו×Ŗפים בכל ניצחונו×Ŗיהם, כי ניצחונו×Ŗיהם שמח×Ŗם וצהל×Ŗם הן שמחה גשמי×Ŗ של "כוחי ועוצם ידי", ולא שמחה של ביטחון בהשי"×Ŗ "השם נפשינו בחיים ולא × ×Ŗן למוט ×Øגלינו", אלא אד×Øבא, אנו צ×Øיכים לבכו×Ŗ על כל האבידו×Ŗ והה×Øוגים וש×Øיפו×Ŗ הגופים והנשמו×Ŗ, מה שמ×Ŗ×Øחש כאן מדי יום ביומו, ולה×Ŗפלל ולבקש מהשי"×Ŗ שהקב"ה יצילנו מכף כל הע×Øיצים וחלילה וחלילה שלא יג×Øום חטאם ל"ולא ×Ŗקיא הא×Øׄ וגו' בטמאכם או×Ŗה".

ומשום כך קיימ×Ŗ עצה היחידה לה×Ŗדבק ב×Ŗו×Øה הקדושה ולקיים מצוו×Ŗיה, ובפ×Øט מצוו×Ŗ ה×Ŗלויו×Ŗ בא×Øׄ, ולחנך א×Ŗ בנינו ו×Ŗלמידינו בד×Øכי אבו×Ŗינו הקדושים ללא שום שינו, וכמו שקבלנו בה×Ø ×”×™× ×™, ובזה הזכו×Ŗ נוכל להחזיק מעמד בגלו×Ŗ עד ביא×Ŗ משיח צדקינו, ובזכו×Ŗ זא×Ŗ ישמ×Øינו הקב"ה מכל צע×Ø ×•× ×–×§ ויטה לב המלכים והש×Øים עלינו לטובה, ויגזו×Ø ×¢×œ×™× ×• גזי×Øו×Ŗ טובו×Ŗ ישועו×Ŗ ונחמו×Ŗ, ושנוכל לישב כאן בא×Øׄ יש×Øאל עד ביא×Ŗ המשיח וללמוד ×Ŗוה"ק ולעבוד א×Ŗ השי"×Ŗ בה×Øחב×Ŗ הדע×Ŗ.