מתוך הספד שנשא אחרי מיטתו של הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומז'ה בפתח תקוה בחודש טבת התשכ"ה.
אהובי
רבותי אך ורק לפני עשרה ימים הי' חנוכה וכדרכי מאז אמרתי לפני תלמידיי בישיבת חברון
דברי כבושין דלקמן באמרי לפניהם תלמידיי החביבים, התוה"ק יועצת ואומרת לנו "זכור
ימות עולם" כדי שמהיסטוריא שלנו נקיים: "בינו שנות דור" ובכן
התחלתי לדפדף בדברי הימים דלכאורה איזו תקופה חוזרת עלינו? ובאתי לידי הכרה
שתקופתנו הנוכחית היא דומיא דתקופת ימות החשמונאים. כלומר, שלא לחמו כ"כ נגד
היוונים כי אם נגד היהודים המתיוונים שכל התאמצותם העיקרית היתה כדי לבטל מכאן
ולהלאה כל התקשרותנו עם ד' אלקי ישראל, עם התוה"ק שבכתב ושבע"פ ועם כל
הקדוש לנו כדאי' שאמרו "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם כל חלק ונחלה
בד"א ישראל" מכאן ולהבא ח"ו. ועל ידי זה תבינו גם אתם תלמידיי החביבים
מה שבאים אלינו: האחד שרוצה לישא גרושה והוא כהן והשני בענין "ידועה בציבור"
וכדומה, שנתיר להם את כל זאת. ואנו מצדנו מוציאים חומש ומראים להם שכל אלו אסורים
לנו באיסור כרת ר"ל. ועוד מוסיפים אנו לשאול מהם הלא אפילו לפי שיטתך שזו היא
"מדינה דימוקרטית היחידה בכל מזרח התיכון" מי ומה מעכב אותך לחיות אתה
כרצונך ומה אתה רוצה מאתנו? אבל הוא בא' ומי ישיבנו שהוא רוצה לחיות אתה דווקא
בחופה וקידושין כשרים, "כבעל" וגם מזהיר אותנו, שאם לא ניתן לו חופה
וקידושין ימיר את דתו ר"ל. עד שכבר אמרנו להם: הלוואי שכל אלה ימירו את דתם,
כי אפילו אם הם חמישים, מאה, או אפילו כמה מאות הלא על ידי זה תנצל על כל פנים אומה
הישראלית בכללה מהם. דוגמת אותו רופא שכדי להציל את כל הגוף הוא חותך אותו אבר
המסכן את כל הגוף, ופטור. אולם אהוביי תלמידיי הוא טעות גדול לחשוב שהם רוצים להמיר
את דתם. כי אדרבה הם רוצים במוקדם להמיר את דתה של כל אומה הישראלית ר"ל
ואח"כ להכריז עליה דהיא "כלל ישראל" היא "כנסת ישראל"
היא "אומה הישראלית" כלומר שיבואו לפנינו שאנו נכריז ונסכים לכל זה וגם
שכל מי שירהיב לבקר אותו "כלל ישראל" ומכל שכן ללחום נגדו הוא "עוכר
ישראל" מזרע "ערב רב" ומזרע עמלק ר"ל, כי הוא מתנגד מלפרש כל
התורה כולה דוגמת הנוצרים והנצרות, דכל היעודים הקדושים שעל ידי נביאינו הקדושים,
על הכופרים והמורדים בו יתברך
נאמרו.
בניי החביבים! תדעו דיש תורה בישראל ב"ה. כלומר בס"ד כבר נמצאים אברכים
בקיאים בש"ס בבלי, ירושלמי, ועוד ,אבל "הוגי דיעות" חסרים לנו,
דהיינו, כהיום, כפי שהנני רואה ומתבונן, כאן ובאמריקה, עוד נמצאים פה ושם, כפי
מספר כמה מאצבעותיי. אולם בל תשכחו, דכל אלה "הוגי דעות" הם בגיל שבעים
ועד שמונים, הי"ו. אבל אם משה מת מי לא ימות. מי יודע אם אחרי עבור איזה שנים
עוד המצא ימצא אפילו "הוגה דעות" אחד כפי הדור הישן עד מעמד הר סיני, שיפסוק
ויסביר לכם מהו "תורה מן השמים"
ומהו "תורת תנא שנה ופירש"; מהי "תורת מרע"ה" ומהי "תורת
קרח וכל עדתו" מהי "תורת ר"ע" ומהי "תורת אחר"
ובפרט: מהי "אומה הישראלית" ומהי "אומה ככל הגויים בית ישראל"
ח"ו.
לכן,
תלמידיי החביבים, נראה מה עשו נגד זה החשמונאים הקדושים בזמנם, שהיו חמשה במספר,
או לפי גירסת רש"י (ברכה לג, יא) בד"ה מחץ מתנים קמיו, שהיו י"ג
במספר. ועיין במסכת סוטה (לג.) במה דיוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קודש הקדשים
ביום הכפורים שהוא אומר נצחו טליא וגו'. ופירש"י שהלכו פרחי כהונה (בגיל ט"ז-י"ז,
שלא טעמו טעם חטא) להלחם עם יוונים (ובעיקר עם המתיוונים) לפני יום הכפורים ובשעת עבודה
ביום הכפורים שמע יוחנן כה"ג הבת קול דנצחו טליא, עכ"ל. כלומר הבורא כל
עולמים, שלא רצה שיהודים מתיוונים הללו יחריבו לגמרי את נשמת האומה ח"ו דהיא
בבחינת "כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו". לכן חס וריחם אב הרחמן עליהם ובאתערותא
דלעילא הטיל בהם רוח טהרה, שיצהירו דמוטב מוכנים הם למות על קידוש שמו הגדול מלחיות
הלאה כמתיוונים וכגויים ערלים ח"ו. כי גדול המחטיאו יותר מההורגו כמבואר
בלבוש ובטו"ז, ועוד ועוד. קודם יום הכפורים מסתמא נמצא ביניהם מפקפק, אם יש
מראה מקום שי"ג אנשים ינצחו שמונים אלף משומדים. אז פתאום נשמע הבת קול מן
הקודש הקדשים, "נצחו טליא דאזלו לאנגחא קרבא לאנטוכיא". ובת קול זה
כנראה נתן להם עדוד, חיזוק וכח להמשיך הלאה מלחמתם הק'. ומה היה הסוף? שביום
כ"ד כסלו, אכן נולד הנצחון הגדול שנפלו לידם הני שמונה רבבות משומדים טמאים
ביד י"ג טהורים. וכל זאת היתה יען שכל כוונתם היתה, "ולך עשית שם גדול
וקדוש בעולמך ולעמך עשית תשועה גדולה ופורקן" דהיינו שניצלו מכל אותן משומדים,
זדים וטמאים, דמצד א' הם עושים מנס קדוש זה הוכחה על "ידיים ידי עשו ,ועל
חרבך תחיה". ומצד השני הם רצו לחקות גם מעשה עשו גם בנוגע לאמונתו של עשו ר"ל,
בשיטת התבוללות נרות הקדושות של "נר מצוה ותורה אור" עם להבדיל "נרות
הטמאות שלהם" ר"ל.
לכן
בניי היקרים דבישיבת חברון! תדעו שוב שנית, שעוד מעט הנכם נשארים בלתי "הוגי
דעות" בעו"ה. לכן החוב מוטל עליכם לעשות כל ההכנות, כדברי רש"י ותוספות
(ביצה ב:) דכל דבר החשוב ביותר צריך הכנה יותר גדולה. ומה יכול להיות חשוב
ביותר בעד יהודי, ממה שיזכה שבורא כל העולמים יערה עליו רוח טהרה ממרום, ומכל שכן
שיזכה להיות מעשרה ראשונים הלוחמים נגד הכופרים והמורדים בו יתברך, הלוחמים נגד
המסיתים והמדיחים ועוברים בשאט נפש על אזהרת "כי תסיר את בנך מאחרי"
ר"ל. והיו בטוחים שאם תלחמו בלתי שום פניות ובלתי לד' לבדו, כמו אז כן גם עתה
תזכו לאותו בת קול מן השמים "דנצחו טליא" ועיין ברש"י (שם סוטה
לג.) בד"ה בת קול, שכתב וז"ל: אותה מידה הממונה על כך יודעת בע' לשון, מפני
שעשויה להשמיע והיא משתלחת לכל הלשונות, פעמים לזה ופעמים לזה, עכל"ק .
דהיינו לפעמים תקחו לראיה מאמריקה איך מתגשמת הבטחת הבורא ב"ה "כי לא תשכח מפי זרעו" ודוקא על ידי דוברי אנגלית ולפעמים אפילו ברוסיה הסובייטית, ודוקא על ידי דוברי רוסית, או אידיש. ובכן תקיימו בעצמכם "ואל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת השם", "שאינך מדבר עברית" ותלחמו בכל לשון שהוא. אולם אך ורק למען קדושת שמו הגדול! ובכן תתאזרו חיל להרים את "נס דגל התורה המקובלת מסיני" ותאחזו בה בכל כחכם, ותראו: דסוף כל סוף תתאמת אותו בת קול מן השמים "דנצחו טליא" מועטים נגד שמונים אלף מתייוונים, טמאים, זדים ורשעים. והם בצרוף כל חבריהם אוהדיהם ומכל שכן המסייעים ידי עוברי עבירה בפה ובכתב, יחפרו ויבושו. ואתם שזכיתם לסייע לפעולתו של אליהו הנביא בעבודתו הקדושה "להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" וכדברי רש"י שם, תזכו בס"ד ל"אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו" (דאפילו אם מועטים יתייעצו איך ללחום עבור החזקת יר"ש בעולם נגד רבבות הפושעים ומורדים בו), ויקשב ד' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו. וגם להבטחה הק' שברמב"ם הלכות תשובה (פ"ז ה"ה) וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר ושבת ושב, עכ"ל. כלומר שתזכו שעל ידי מלחמתכם הקדושה תזכו לסייע להגשמת הבטחת התורה הק' שכתב הרמב"ם בנוגע לתשובה ולגאולה. ובפרט שאליהו הנביא ומלך המשיח יכתבו היסטוריא זו ושם יהי' נמצאים גם שמותיכם ומפעליכם. ובעיקר כיראי ד' וכחושבי שמו (בניגוד לאותן ת"ח וגאונים, שפירשו את התוה"ק כולה שבכתב ושבע"פ, דעם ישראל מכאן ולהבא צריכים להיות כמחרפי ד' ובבחינת לית דין ולית דיין, ר"ל). וגם תזכו שהקב"ה יחתום על כל זה. וכמדומני שעבור יהודי מאמין בי"ג עיקרים אין לך זכיה גדולה מזו. עכ"ל. (הובא בגליון "המאור" שנה כ"ב קובץ ז' (קצב) אלול התש"ל, וייש"כ לידידנו מותיקי הפורום שהפנה אותנו לדבריו המאלפים והמחזקים של הגר"י סרנא זצ"ל.
במשך למעלה מעשרים שנה, זיכנו הקב"ה לחזק את אחב"י בכל מה שקשור לחיזוק הדעת וכפי שמעורר הגר"י סרנא בדבריו המאלפים הנ"ל. לא קלה המלאכה והפעילות היחודית אשר נטלנו על שכמנו ולא מעטים הם אשר ניסו ומנסים גם היום לבטלה ולהחלישה אבל בס"ד ובברכתם של גדולי ישראל נתקיים בנו "כל כלי יוצר עלייך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי".אך למרות ההצלחה של הפעילות, ישנה עוד עבודה רבה ואפשרויות רבות לפעול אך חובות שנשתרגו על צוארנו הביאונו לכך שאין לנו לא הדמים הדרושים להוצאות הנצרכות כדי להגביר ולהפיץ דעת התורה ליותר ויותר אחב"י ולא הזמן והכוחות להשקיע כראוי במלאכת הקודש. ולזאת אנו פונים ומבקשים מכל מי שהפיק תועלת מהדברים שהופצו על ידינו במשך למעלה משני העשורים האחרונים בין בע"פ ובין בכתב ומכיר בחשיבותה של פעילותנו היחודית להירתם לעזרתנו כדי שנוכל להפיץ דעת תורתם של רבותינו גדולי הדורות המסורה דור אחר דור לעוד ועוד אחב"י ולזכותם בעוד חיבורים ובעוד תשובות לשאלותיהם ולספקותיהם.
ניתן לסייע באמצעות פיי פל (מס' חשבון: yoel@yoel-ab.com)
או ע"י העברה בנקאית לחשבון מס' 511943 בבנק פאג"י (52) סניף אלעד (176) ע"ש אברהם חזן.
תזכו למצוות וכתיבה וחתימה טובה לכל אחב"י.