ללא תשובה שלימה, אנחנו עדיין בגלות, וגלות זה לא פיקניק, ולא חסר לריבונו של עולם מקלות [ח"ו] כדי לעורר אותנו, בבחינת "אשור שבט אפי".
מלבד זאת, לפי המשתמע מדבריך, עשיית השלום לא תעשה כתוצאה מחזרה בתשובה אמיתית על עוון ג' השבועות, אלא בעקבות דמיונות השמאל הישראלי של "מזרח תיכון חדש" וכדו', שנמשיך להיות ככל הגויים בית ישראל וע"י השלום נשב איש תחת גפנו ותחת תאנתו. ורק "ממילא" יבוא התיקון לשבועות.
וזה היפך התשובה לגמרי, וודאי שלא תצלח.
אם בחקתי תלכו ונתתי שלום בארץ. ובעיני בשר ודם נראה שהבסיס היחידי לשלום עם הערבים הוא ביטול מוחלט של המדינה הציונית כי לשיטת הציונות שאינה מכירה באלקים ובתורתו המושגים עם ישראל ו-ארץ ישראל הם המצאה בדיונית ספרותית (ראה כאן בחלק המאמרים) שאין להם שום אחיזה במציאות וודאי שאין שום לגיטימציה לקיומה של מדינה של עם שלא קיים בארץ שלא קיימת כל שכן כשהדבר אפשרי רק ע"י שפיכת דם וסיכון חיי אדם.
מאידך, רגשות הנקם של הערבים בעקבות הסכסוך ארוך השנים עם המדינה הציונית באופן שאי אפשר להעריך במדויק כיצד יצא מן הכח אל הפועל אם השלטון על א"י יעבור לידיהם ובמיוחד שלא מדובר על שלטון מסודר אלא על ארגוני טרור (אם כי בשנים האחרונות גם משטרים מסודרים כמו מדינת מצרים וסוריה קורסים ומשתנים באופן בלתי צפוי). אם היה אפשר היה מן הראוי להחזיר לכאן את המנדט הבריטי או מעצמה אחרת שתפרק את המדינה הציונית ואת הערבים מנשקם אבל לזה לא יסכימו ככל הנראה לא הערבים ולא הציונים ולכן אין לנו אלא להישען על אבינו שבשמים ולצפות לביאת משיח צדקנו שהוא ורק הוא יגאל אותנו מצרותינו ומגלותנו בב"א.
בברכה, יואל.
1. מבחינה לאומית גרידא יתכן ויכלנו לחיות בשלום עם הערבים אם ראשי הציונות היו מוותרים על כל הענין המיותר לגמרי שנקרא מדינה. מבלי זה יכלו יהודים לעלות לארץ ללא הגבלה, להפריח את שממותיה בכישוריהם באמצעות כח עבודה ערבי זול ולייסד כאן ישוב יהודי גדול שיוכל לחיות את חייו באין מפריע. במקום זאת התגרו בערבים, עוררו בהם שאיפות לאומניות שמעולם לא היו נחלתם, הכריזו והקימו מדינה בצורה חד צדדית (בניגוד גמור להחלטת האו"ם) וגרמו לשפיכת נהרות של דם יהודי של חיילים ואזרחים ולסכנה קיומית יום יומית של כל יושבי ארה"ק (מלבד אנטישמיות בלתי פוסקת בכל רחבי העולם בניגוד גמור להזיותיו של הרצל שהמדינה היהודית תביא לקץ האנטישמיות).
ומה שבטפשותם לא שעו לדברי גדולי ישראל באשר להחזרת השטחים שנכבשו ב"ששת הימים" וגרמו בזה לכך שבמקום להגיע להסדרים עם המדינות השכנות עוד הוסיפו להם אויבים בדמות ארגוני טרור אלימים ומסוכנים, זאת בעיה נוספת אך גם בלעדיה עצם הקמת המדינה היתה שטות חסרת כל צורך וככל מעשיהם אשר בכלל "בנין נערים סתירה" ו"מרשעים יצא רשע".
2. אכן מידת האמון שניתנת בערבים מוטלת בספק אך באותה מידה גם מידת האמון הניתנת בצבא או במדינה מוטלת בספק כי כבר למדנו אבינו אברהם כי מי שאין בו יראת שמים אי אפשר לתת בו אמון מלא וכבר אמרו לנו חז"ל בגמ' בפסחים (מט:) כי מי שלא חס על חייו אין לסמוך עליו או לתת בו אמון באשר לשמירת חיי זולתו. ולהזכירך-חלק גדול מהנשק ליום זעם שיש בידי הערבים הוא ממדינת ישראל וחלק גדול מהמימון של אימוניהם והנשק שרוכשים לעצמם הוא ממדינת ישראל גם כן והיכולת שלהם להשיג גם טילים ארוכי טווח וכד' הוא גם כתוצאה משיקולים פוליטיים כאלה או אחרים של מדינת ישראל על חשבון הפקרת חיי אדם לסכנה, כך שאין אמון כיום באף אחד מן הצדדים ואין ערובה לקיומנו בהתחזקותו של צד זה או של צד אחר והקב"ה יגאלנו מן הגויים ומשלטון הערב רב וישלח לנו משיח צדקנו בב"א.
בברכה, יואל.
א. כבר נתבאר בספרו של מרן הגה"ק מסאטמאר "ויואל משה" במאמר שלש שבועות (ושוב נזכיר כי נפלה בידינו הזכות לשלחו [בגירסת ה"ילקוט מאמרים-שלש שבועות] לכל דורש חינם אין כסף לכל כתובת בארה"ק) כי החלטת האו"ם אינה מעלה ואינה מורידה באשר לשלשת השבועות כי גם התנגדות של אומה אחת להקמת המדינה וכל שכן התנגדות של הגויים השוכנים במקום בו רוצים להקים את המדינה מונעת את האפשרות להקים מדינה (כי לא מצינו כלל דין "רוב" בעכו"ם ובהחלטותיהם.). העובדה כי בנוסף להתגרותם בערבים התגרו גם בהלטת האו"ם רק מוסיפה לכך שדם ישראל הפקר בעיניהם ושלא הססו להפקיר דם ישראל בעבור מדינתם (ואגב, כל גורמי הצבא של הציונות אז [ראשי ארגון הטרור "ההגנה" וכד'] התנגדו גם הם להכרזה החד צדדית והזהירו את בן גוריון מהשלכותיה החמורות אך הוא לא הטה אזנו כלל לאזהרותיהם (והיום נתניהו בצביעותו המרושעת בהספידו את שלשת הנערים שנרצחו הי"ד עוד מתפאר ב"הבדלים" שבין קדושת החיים שלנו לקדושת המוות של הערבים בעוד שההבדל המהותי האמיתי הינו שהערבים מתים על אדמתם ומדינת "ישראל" מקריבה את דמם של חייליה ואזרחיה על אדמה שעל פי תפיסת ראשיה ומנהיגיה האפיקורסים מאז קומה ועד היום (כולל נתניהו עצמו) השוללת קיומו של אלקים וכופרת בתורתו אין להם שום קשר אליה!! (ומי יודע אם לא נרצחו הנערים בנשק שמדינת ישראל בעצמה ספקה או מימנה ל"מבקשי נפשנו" (כפי שהגדירם נתניהו).
ב. סביר מאד להניח שגם אם היתה החלטה חד משמעית של האו"ם על הקמת מדינה הערבים לא היו מקבלים אותה כי התנגדו לכך באופן עקרוני ולא אז ולא היום היתה לאו"ם איזו שהיא השפעה על מהלכיהם. אלא שצריך להדגיש עד כמה היה דם ישראל הפקר בעיני ראשי התנועה הציונית שהציגו את עצמם כדואגים ל"כלל ישראל" (וקבלו סיוע לרמאותם זו מכתבי הר' קוק) ועד כמה צבועים הם בזה שהם היום אומרים לפלסטינאים לא לפעול בצורה"חד צדדית".
בברכה, יואל.
וד"ר דה האן היתה למנוע הקמת מדינה ולהתארגן באופן עצמאי תחת השלטון הבריטי. ליוזמה כזאת לא היתה כל התנגדות ערבית כי בהתארגנות כזאת לא היה שום נסיון להשתלט על הערבים או על ארץ ישראל. לערבים לא היתה שום בעיה עם נוכחות היהודים בא"י כל זמן שהדבר לא מהווה איום עליהם או פגיעה בפרנסתם ובמיוחד בכבודם. הדיבורים הגבוהים של הציונים והצגת עצמם בעיני הבריטים והערבים בצורה אלימה וכוחנית כ"אדוני הארץ" וכדָבָּרָיו הבלעדיים של עם ישראל הם שהביאו את הערבים למאבק חסר פשרות בציונות שנמשך עד ימינו אנו ושבדרך הטבע אין לו שום פתרון (וכל מציעי הפתרונות למיניהם מימין ומשמאל מדברים דיבורי הבל בדויים מדמיונם) זולת שנשוב בתשובה לפני אבינו שבשמים ויקויים בנו בעז"ה לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי.
בברכה, יואל.