קמעא קמעא
תשובה לשאלתך...
תשובה: ראשית, כל ההתיחסות למאורעות שהחלו עם הקמת הציונות כגאולה או
"אתחלתא דגאולה" לא הייתה כלל אחד מעקרונות היסוד של התפיסה הציונית
דתית ואדרבה מייסד הציונות הדתית הר' ריינעס הדגיש בספריו כמה וכמה פעמים כי
לציונות אין דבר וחצי דבר עם הגאולה (ראה בספרי "כהניה חמסו תורתי" עמ'
קלו' מה כתב בספרו "שערי אורה ושמחה") ובמכתב שכתב יחד עם עוד שלשה רבנים כתב (ונדפס ב"המליץ" יט'
ניסן תר"ס 18.04.1900 גליון 78) כתב וז"ל: "וכל החושבים שיש
בהרעיון הזה (היינו בציונות) איזה ענין של גאולה העתידה וביאת המשיח וע"כ
רואים בזה הריסה לעיקר אחד מעיקרי אמונתנו הקדושה, אינם אלא טועים, אין בזה גם
קורטוב של ענין הגאולה"; מי שנתן
משמעות של "תחיה" ו"גאולה" וכד' להתעוררות של התנועה הציונית
היה הר' קוק (ומקורותיו לכך היו דמיונותיו ודעותיו הכוזבות) אך לא היה קשור אז
לציונות הדתית כלל (וכל החיבור שבין הר' קוק לציונות הדתית היה רק אחרי פטירתו
כשתלמידו הרמ"צ נריה החל לפרסם את רעיונותיו לנוער של תנועת בני עקיבא
ואח"כ כשבנו הרצי"ה קוק החל להתבלט כמנהיג רוחני של חלק מהציבור הדתי
לאומי).
שנית, הנסיון להציג את תפיסת הסוברים על
פי דמיונותיהם הכוזבים כי הגאולה התחילה כמבוססת על מדרשים ואת דברי ה"ויואל
משה" כ"דורשים ביאור וביסוס" לנוכח מדרשים אלה הוא מגוחך, שכן
אדרבה ה"ויואל משה" (ועמו כל גדולי ישראל לאורך הדורות שעסקו בנושאים
הקשורים לגאולה העתידה ולגלותנו) ביססו דבריהם על אינספור מקורות מלבד המדרשים
שציינת ואדרבה אלה ששכלם טבע בנחל השוטף של הדמיון התעלמו מכל המקורות שדיברו
מענין הגאולה העתידה כשהם תולים עצמם
במספר מדרשים שגם אותם לא ניסו אפילו להבין כדי לנסות להצדיק את שותפותם עם כופרים
בעיקר ולא טרחו אפילו להבין מדרשים אלה באופן הראוי (ובראש ובראשונה באופן שלא יסתרו
במפורש את המקובל לנו מחז"ל בש"ס ובפוסקים) כדי שיוכלו להשתמש בהם
להצדקת דיעותיהם הכוזבות ומעשיהם הנלוזים ולהצדקת רשעים, מומרים ומינים.
והנה כל המדרשים שציינת מתבססים על דברי הנביאים ומדברים מפורשות כי הגאולה תהיה קמעא קמעא ולא המעבר מהגלות לגאולה ובגמ' בברכות נאמר מפורשות לגבי כל הנבואות העוסקות בגאולה העתידה כי כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח ולמאן דפליג שם (וסובר שאין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד) נאמרו אף לזמן רחוק יותר.
וגדול מקובלי הדורות האחרונים הגאון רבי
שלמה עליאשוו בעל ה"לשם שבו ואחלמה" כתב וז"ל: (ספר הדע"ה
דרוש ד' ענף יב' סי' ט'): "כי הנה תהלוכות הנהגה אשר בימות המשיח הנה
יהיה מתחילה הטבע והנסיי מעורב ביחד וע"ד שהיה בגאולת מצרים שהגם שגם ראשית
התחלת הגאולה היה תיכף בנסים עכ"ז הנה היה עדיין כל מצב ישראל עצמן בטבע
וחומרי כי עדיין לא פסקה זוהמתן עד מתן תורה. ע' זוה"ק ס"פ יתרו. והגם
שהוה ההנהגה עמהם בנסים גדולים עכ"ז הם עצמן היו עדיין לפי הטבע לגמרי. וכן
יהיה בהימים הראשונים דימות המשיח שהגם שיהיה הגאולה וההנהגה בניסים גדולים
עכ"ז יהיה הטבע משמשת ג"כ ויתקיים עדיין החומרי והגשמי בהעולם כולו וכן
גם בישראל עצמן. וכל ביטול הזוהמא וזיכוך העביות יתחיל רק אח"כ ולאט לאט שהוא
בהדרגה גדולה. וכמ"ש בשוחר טוב סוף מזמור י"ח מגדיל ישועות מלכו כו'
כתוב אחד אומר מגדול וכתוב אחד אומר מגדיל. ר' יודן אומר לפי שאין הגאולה באה
על אומה זו בבת אחת אלא קימעא קימעא. ומהו מגדיל לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני
ישראל כו' לפיכך משולה הגאולה כשחר שנאמר אז יבקע כשחר אורך כו' ע"ש:
הרי לך שכל ענין הקמעא קמעא הוא בגאולה
עצמה ולא במעבר מגלות לגאולה ואדרבה על כל מהלך הגלות עד שיבוא משיח לא רק שלא
נאמר כי יהיה תהליך הדרגתי של עליה אלא תהליך של ירידה עד כדי שאמרו חז"ל "ואין
לך יום שאין קללתו מרובה מקללת חבירו" וככל שמתקרבים לביאת המשיח המצב יהיה
גרוע יותר וקשה יותר וכל הנסיון להיאחז במדרש המדבר על גאולה קמעא קמעא וליחסו לתקופתנו הוא רק נסיון לעצום עינים כדי
שההתדרדרות במצב של כלל ישראל בכל תחומי היהדות ושמירת תוה"ק ומצוותיה הנראית בחוש לכל מי שמתבונן בקורטוב של דעת על
המציאות לא תקלקל להם את הדמיונות על אתחלתא דגאולה.
וחוץ מזה, הרי גם לפי דמיונם של בעלי
ה"אתחלתא דגאולה" שקמעא קמעא מדבר על המעבר מגלות לגאולה הרי ודאי שקמעא
קמעא הכונה שיפור הדרגתי ולא דרדור הדרגתי והלא המציאות מכחישה אותם אפילו לשיטתם
הכוזבת. ומרעיון הציונות שהיה אמור לפתור לגמרי את בעית האנטישמיות הלכו קמעא קמעא
להשמדת ששה מיליון יהודי אירופה ושריפתם בכבשנים... מיישוב גוש קטיף התקדמו קמעא
קמעא לגירוש גוש קטיף, ומפרעות תרפ"ט התקדמו קמעא קמעא לפרעות תשפ"ד...
ומגירוש אש"ף מלבנון התקדמו קמעא קמעא לרשות פלסטינית חמושה בראשות אש"ף
ולגירוש תושבי הצפון מבתיהם...(והדוגמאות עוד רבות...).
בקיצור, ה"ויואל משה" אמת
ותורתו אמת והן (מדומייני ה"אתחלתא דגאולה") בדאין!