הספר והאתר מוגשים באהבה לאחינו ואחיותינו בני ובנות
הצבור הדתי לאומי כחומר למחשבה בלבד, ואינם באים לפסוק
הלכה למעשה בשום ענין. בכל שאלה למעשה המתעוררת מקריאת
החומר בספר או באתר יש לפנות למורה הוראה שהוסמך ע"י גדולי הדור.
מהוריה ואח"כ מבעלה. במסגרת ירידת הדורות הוקמה המסגרת החינוכית "בית יעקב" שבמסגרתה מקבלות הבנות המתחנכות שם שיעורים גם ממורות ולפעמים גם ממרצים שונים. כיום, חלק לא מבוטל מהחומר הנלמד ב"בית יעקב" (הן בחינוך היסודי והן בסמינרים) הוא חומר שאסור ללמוד אותו בכלל גם לא ע"י נשים אבל אין פוצה פה ומצפצף אלא שגם להשאיר את הבנות בבית היום (כשהאמא ולא פעם האבא נאלצים לצאת מן הבית לפרנסתם ולא יכולים להשגיח עליהן כראוי) אינו פתרון פשוט. ודאי שאם כבר נוצר מצב דיעבדי של קבלת הדרכה ממחנכות זרות (כלומר לא מן ההורים) עדיף שהבנות תקבלנה הדרכה ממחנכות ולא ממחנכים אבל יש נושאים שאין לגביהם מספיק ידע למחנכות (ולפעמים המחנכות בעצמן צריכות שילמדו אותן את הנושאים האלה) ולפעמים מדובר גם בנושאים שקשורים לעיקרי האמונה (כמו למשל איך להתייחס לה' באייר, למדינה ולצבא ולבית המינים המכונה "כנסת") ובכגון דא מניעת הסברה ע"י גברים עלולה לעיתים להיות בבחינת "איזהו חסיד שוטה זה הרואה אשה טובעת בנהר ונמנע מלהצילה בטענה כי אין זה דרך ארץ להסתכל בנשים". כמובן שזה צריך להיעשות בזהירות וודאי שעדיף שהמורות עצמן יוכשרו לתת שיעורים כאלה והן אלה שיעבירו אח"כ את השיעורים לבנות אבל רבה העזובה ורובן של הבנות מקבל השקפה משיעורי אזרחות הניתנים ע"י ספרים המלאים בדעות כוזבות שחלק גדול מהן מקורן בהשקפת ה"מזרחי" ובדורנו חלק גדול מההורים אפילו לא יודע לשים לב לזה או לזהות את חומרת הדברים ובפרט בדור שמחטיאי הרבים מפיצי הדעות הכוזבות מוגדרים כ"אנשי חינוך" (כמו למשל חיים ולדר שכולם סולדים ממנו היום אחרי מה שהתפרסם עליו בתקשורת החילונית אבל התעלמו לגמרי מעשרות שנים שפיטם ילדי ישראל וכן גברים נשים וטף בדעות כוזבות באותה התקשורת שהיום סולדת ממנו ושכחו שקשה המחטיאו לאדם יותר מההורגו) וב"ה שלמרות מערכת ההשתקה המשומנת של הממסד החרדי התקיים בו וממשיך להתקיים בדומיו "כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי".