האם הר' ריינס מה'מזרחי' היה חסיד סאטמאר?

ראשית, מה שכתבת שענין איסור מרידה באומות הוא רק בחו"ל ואילו בארץ אפשר למרוד במלכות הוא דבר שאין לו שרש ויסוד כלל ואדרבה עיקר דברי גדולי ישראל בכל איסור שלשת השבועות בא לידי ביטוי דוקא סביב לרעיונות של עליה לארץ והתישבות בה. וגם בתחילת הופעתה של הציונות לא אחר מאשר מייסד ה'מזרחי' שודאי לא היה מחסידי האדמו"ר מסאטמאר כתב מפורשות בספרו "אור חדש על ציון" (שער ד', פרק ג', עמ' 36, וילנא תרס"ב) (בהתיחסו לדברי הרמב"ן בספר המצוות במצות עשה ד' שלדעתו לא מנאה הרמב"ם) כי הדרך היחידה לקיים מצות כבוש א"י בימינו היא רק ע"י קניית קרקעות מהנכרים היושבים בה וציין שהסבה לכך היא מחמת השבועות וז"ל: " והנה הרמב"ן מתאמץ שם להוכיח כי המצוה הזאת נוהגת גם בזמן הזה, ומובן שאין כוונתו על ההתנחלות לבדה, כי היא לא תצויר בלעדי הכיבוש וא"כ אין ספק כי כונתו גם על הכבוש, וגם זה ברור כי לא כיון לומר דהכבוש ע"י מלחמה הוא מצוה, כי הלא בני ישראל מושבעים ועומדים בכל ימי הגלות להיות רחוקים מכל מזימות מרד ומעל חלילה, וא"כ נעלה מכל ספק כי כונתו על הלקיחה הרצונית".

וכך כתב גם הר"ש מוהליבר שה'מזרחי' מחשיבים אותו לאביה הרוחני של תנועתם ושגם הוא אינו חשוד על השתייכותו לסאטמאר וז"ל (במכתבו הנדפס בתחילת ספר "שיבת ציון" של א.י. סלוצקי עמ' 7): "והנה מה שכתב הרמב"ן שהיא מצוה לדורות ואפילו בזמן הגלות לרשת את הארץ ולשבת בה, כוונתו מבוארת שהירושה אינה ע"י מלחמה, שאין אנו יכולים ולא רשאים ללחום בזמן הזה, כמבואר בכתובות דף קי"א שהשביענו הקב"ה שלא נמרוד באומות שאנו חוסים בצילם ושלא נעלה בחומה, פירש"י ביד חזקה, וע"כ המצות עשה של ירושה שנוהגת גם בזה"ז אינה כי אם שנשתדל לקנות את הארץ מיד בעליה וכל כברת ארץ שנקנה הננו מקיימים המצוה של ירושה". ע"כ. והרי לך מפורש בדבריו כי גם בארץ ישראל קיים האיסור החמור של השבועה שלא ימרדו באומות.

וגם בספר "אם הבנים שמחה" להר' טייכטל הי"ד אשר הציונות הדתית משבחתו ומגדלתו כתב בהדיא וז"ל: (עמ' קעז') "ובלי ספק דאין כוונתו [של הרמב"ם שהביא לפני כן] דעתה בגלות היה לנו ללמוד ללחום מלחמה ולכבוש ארצות דזה אין ביכולתנו כעת מחמת חלישותנו מכח פיזורינו בין האומות וזאת היה שייך בהיותנו יחד בארצנו וגם אנו מושבעים על זה שלא נעלה בחומה וברור דכונתו בזה הוא דיש לנו להשתמש באמצעות הטבעיית שיבא לידינו כמו לבקש את המלכים שיטו חסד עלינו להשבית את הגלות מעלינו".

והרי לך שאין הדבר קשור כלל לסאטמאר אלא דעת תורה פשוטה של כל גדולי ישראל לאורך כל הדורות וכן של רבני ה'מזרחי' והנוטים אחריהם. ורק אחרי שהציונים בכפירתם החלו להתנהג בדרך של מרידה באומות פתאם החלו בצה"ד להפוך את מרידתם ל"מלחמת מצוה" כשהם מראים מקום לאותו רמב"ן שמייסד תנועתם הר' ריינס למד ממנו בדיוק את ההיפך ממה שלמדו הם אבל כאז כן היום נקל בעיני הציונות הדתית לסתור תורת רבותיהם מלסתור חלילה את נאמנותם ל"דת הציונות"...

ולגבי המקורות שהבאת לדבריך...

כל המקורות שהבאת כדי לסייע את דבריך כתבו בדיוק את אותם הדברים המפורשים לעיל ואים מחזקים את טענתך המופרכת במאומה ולא באו כי אם לומר שמלבד האיסור למרוד במלכות בארצותם (ופשיטא שבכלל זה מרידה במלכות השולטת כרגע בא"י) ישנו איסור נוסף מחמת השבועה שלא יעלו בחומה לעלות יחד ביד חזקה לא"י על אף שאינו באופן של מרידה במלכות השלטת שיוצאים מתחומה. והרש"ר הירש במקור שציינת ב'חורב' כתב היפך מדבריך וז"ל: "תחת חסותן חייבים אנו לתת ביטוי לגעגועינו לארצנו הרחוקה רק באבל במשאלות הלב ובתקווה ולתלות את הגשמת תקוותנו בקיום כל מצוותינו אולם אסור לנו לקדם את קיבוץ הגלויות או את היאחזותנו בארץ בכל אמצעי מעשי בלי רשות אומות העולם שלוש שבועות אמרו חז"ל השביע הקב"ה את ישראל כשהגלה אותם מארצם אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי' (בבלי כתובות קיא ע"א). על קיום שתי השבועות הראשונות מעידים דפי ההיסטוריה, ועל השלישית ישפטו המדינות את עצמן".

וגם רבי חיים פאלאג'י כתב להיפך מדבריך

 ובשו"ת נשמת חיים להגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל שציינת כראיה לדבריך (יו"ד סי' מ"ט) כתב ההיפך מדבריך וז"ל: "עוד ראיתי להרב מג"א מה שכתב וז"ל דאדרבה נצטוינו כפי מ"ש בסוף כתובות דקי"א שלא למרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוציאו מקרא דהשבעתי אתכם בנות ירושלים ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה יע"ש. ואחרי המ"ר [המחילה רבה] לא ידעתי מה ראיה מייתי מהא שלא יעלו ישראל בחומה דהרי פרש"י וז"ל בחומה שם יחד ביד חזקה וא"כ אה"נ דמצות ישיבת א"י איכא גם בזה"ז אבל לעלות כל ישראל יחד כולם ביד חזקה ולהלחם באומות זה ודאי אסור והרב אחר דהבין דכונת הש"ס באומרו שלא יעלו בחומה הוא לכבוש ולהלחם באומות בהא ודאי י"ל דלא הותר להם לישראל אבל מצות ישיבת א"י גרידא כל ישראל חייבים בה אם יש כח בידם לקיימה.

וזה ראיתי לרשב"ש בסי' ב' דאחר דהכריע דאיכא מצות ישיבת א"י גם בזה"ז כתב וז"ל אמנם מצוה זו אינה כוללת בגלות החל הזה לכל ישראל אבל היא נמנעת כלל וכמ"ש רז"ל בש"ס דכתובות פרק אחרון שהוא מכלל השבועה שהשביע הקב"ה לישראל שלא ימהרו את הקץ ושלא יעלו בחומה וצא וראה בני אפרים מה אירע להם דמהרו הקץ אמנם מצוה היא על כל יחיד לעלות לדור שם וכו' וע"ש דברי דגם הרשב"ש אף הוא היה  מכוין לדחות ראיה זו דליכא ראיה מסוגיא זו דליכא מצות ישיבת א"י בזה"ז דהוא דוקא לכללות כלישראל וכ"כ מהרש"א בח"א שם יע"ש. ופשט דברי הרשב"ש אלו מורים דהשבועה היא לכל ישראל שלא יעלו כולם אפי' בלי מרד ומלחמה באומות וכ"נ דעת הרב מהר"ש יפה בס' יפה קול על פסוק השבעתי אתכם שדרשו שם ד' שבועות יש כאן השביע לישראל שלא ימרדו עול המלכות וכו' ושלא יעלו בחומה מן הגולה והביא פרש"י שפי' יחד ביד חזקה והק' ע"ז דאין לך מרד גדול מזה ואחר דהשביעם שלא ימרדו הא למה לי יתי' לזה דסד"א דוקא בעודם תחת רשותם הוא דלא ימרדו בהם שלא למנוע מחוקי המלכות כגון מסים כו' אבל כשיכולים לצאת מתחת רשותם יצאו לזה אמר שלא יעלו חומה עד שיגאלו ע"י המשיח עכ"ל והרואה יראה דיש להשיב ע"ז דאם מניעת המסים כו' מקרי מרד כ"ש הוא יציאתם מתחת רשותם דהוי מרד גדול גם מה שתי' הוא ז"ל וז"ל ולי אפשר דהכא אפי' ברשות המלכיות קאמר דכיון דה' פזרנו בד' כנפות הארץ אין לנו רשות להתקבץ ולהיות כחומה לעלות יחד לא"י כו' יע"ש ונראה דדברים אלו הם כדברי הרשב"ש אלא דלע"ד נראה דיש לדחות דכיון דהאומות נותנים רשות לכל ישראל לעלות לא"י והוי מ"ע מה בכך אם ה' פזרנו בד' כנפות הארץ ונראה דגם הרשב"ש ז"ל לא כתב דהוי שבועה לכללות ישראל בעלותם לא"י כי אם משום דהסברא נותנת דהוא דבר מן הנמנע דכל ע' אומות דישראל תחת ידם כולם יסכימו לשלוח לישראל מארצם ויעלו לא"י שהיא ארצם ונחלתם וכולם יהיו במקום אחד זהו דבר זר ואין הדעת סובלו דזה לא יתכן כ"א ע"י מלחמה וביד חזקה וכפרש"י וליי' קו' הרב מהרש"י די"ל דהשבועה היא שלא ימרדו במלכויות היינו בשאר ענינים ובשאר ארצות אבל בעלית א"י שהיא מצות עשה מן התורה אין סברא לומר דבהא השביען ואפי' למ"ד מ"ע מדרבנן היה ס"ל לומר דאין שבועת המקום ע"ז וע"ד שכתבו הפוס' דאפי' במידי דרבנן אין שבועה חלה היכא דאיכא צד לומר דאדעתא דהכי לעבור על דברי רז"ל לא נתכוין לזה השביעם בפי' גם במצות עליית א"י דאפי' דהוי מצוה אפ"ה לא יעלו בחומה כאמור.

והיינו שגם רבי חיים פאלאג'י לא בא לומר אלא שמלבד היכא דאסור באופן שהוא ע"י מרידה באומות אסור גם ע"י עליה כחומה ואע"ג שהוא מצוה לעלות לא"י.

ולשאר דבריך אתייחס בהמשך בל"נ...

ולהבא למען הסדר הטוב בפורום לא להביא עשרה מקורות בהודעה אחת אלא שניים שלשה מקורות ואז קל יותר להתייחס במהירות ובצורה מסודרת והדברים מסודרים גם בפני הקורא.

ואל דאגה, לא צנזרתי את דבריך בהמשך הודעתך וכשאגיב עליהם בהמשך בל"נ אציגם במלואם לפני תגובתי. (ונא לשלוח לי סריקה של דברי ה"באר לחי רואי " שציינת בהודעתך במלואם כי אין בידי הספר הזה.

בברכה, יואל.