איש היה בארץ עוץ והיה האיש ההוא תם וישר, בעל חזון ומעוף. וירא בעני עמו נעים ונדים זה אלפי שנה במדבר העמים. וישת האיש עצות בלבו; איך תצמח להם ראשית גאולתם ,להתיר חבושים מארץ שבים. לא בתפלה; כמה גדולים וטובים התפללו ועינו בצום נפשם ועבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. חשב על היהודים, מה מעשה יעשה, והוא יהיה האיש אשר יחיש להם עת פדיון. ויקר מקרהו וימצא כתוב בתורה "ויהיו תואמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו". מיד ויבינהו מדעו איך לתקן עולם במלכות ש'. אם רק יעלה בידו לחבר למטה את הבריאה כולה ,מחיה ועד בהמה, וגם לרבות גויי הארץ, כולם יחד אל הקודש, בזה יפעל תיקונים גם למעלה, כאשר קרא זה עתה מפורש ושום שכל בספר "ויחדיו יהיו תמים על ראשו". ויחפש בתורה לכל חית הארץ אשר יש בו מן הקודש ומן החול, סימני טומאה וסימני טהרה. בגדול החל ובקטן כלה. וימצא בעל חי אשר גרה לא יגר ושוסעת שסע פרסה. וישמח לבו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו; בעל חי קודש בחול אף רמז מן הסוד יש, בו נרמז מלכות אדום (ויק"ר י"ג). חלץ חושים פעמיו אל שכנו לשתף אשר לא מבני ישראל המה בדבר הגדול הזה; לאמר לו אנא מכור לי זאת אשר בעדרך. תמה הגוי מה לו ליהודי כשר ולבעל חי זה, ויפצר בו עד בוש. כיון שנתרצה לו הלה בדמים יקרים, וילך האיש הביתה שמח וטוב לב, מקנהו לפניו והוא אחריו. לקח לו טלית צמר חדשה לא עלה על איש. בוהק לבן עם פסי תכלת, וישם ציציות כפול שמונה בכנפיה ועטרת זהב בראשה. ויעטוף את מקנהו בטלית מצויצת כהלכתה, ואנוהו במצוות. וזה לו האות; כאשר אך ישק בפיו "הקודש בחול" לציציות אשר "קודש בקודש" המה והיו לאחדים בידו, בטח לבו כי נשלמו כל התיקונים. על ידו החל הגאולה ; ממנו פנה ממנו יתד לתשועת עולמים לבנים ולבני בניהם. ויעמד האיש תחתיו יום או יומים משתאה לה מחריש לדעת ההצליח דרכו. והנה קול צעקה אהה שוד ושבר, לבו נמס פניו קבצו פארור, צרה בוקה ומבוקה ומבלקה. תחת אשר הבעל חי אל הציציות ישים עיניו הנהו נובר באשפה כמימי קדם קדמתה ויטנפהו באפו ויבזהו בלבו. לזרא היה לו, פיגול הוא לא ירצה בה. אף סרה דיבר אל בעלו לאמר לו, סור ממני מה לי ולטליתך. קצה נפשי בסמרטוט שלך,ויהי לי למכשול. וינערהו מעליו ויתנהו למרמס רגליו כטיט חוצות. ויתמה האיש מאד איך לא צלחה דרכו ובמה עוד ירצה עבד את אדונו הבעל חי. מי האיש החכם ויבן את זאת כי כל קודש יכרסמנה חזיר מיער. ואך "אלקים צ--ת שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת".