זו ההודעה אליה אתה מגיב:
ארץ ישראל
האגרות משה כתב שהעלייה לארץ ישראל היא מצוה קיומית ולא חיובית מה הביאור בדבריו מנין אפשר לקחת מצוה אחת מכל המצוות ולהחליט שהיא רק קיומית על מה הוא מתבסס? בפשטות מצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה כמו הנחת תפילין ונטילת לולב (בדעותיו של הרב מסאטמאר אינני מעונין לדון) נתאר לעצמינו שקהילנ שלימה בעם ישראל לא היתה מניחה תפילין איזה סערה היתה קמה ואילו לגבי ארץ ישראל אינני שומע מגדולי התורה האמיתיים שום רמז שהדבר מפריע להם בנושאים אחרים ידוע לנו הרבה מדעותיהם כמו למשל היתר מכירה שלפני כל שמיטה הם כותבים את האיסור בכל לוחות המודעות וכן מצות ישוב ארץ ישראל יש דיעות שצריך לבזבז יותר מחומש כמו אבני נזר רב משה שטרנבוך כתב מכתב בתשובות והנהגות שבו הוא אומר שצריך לעלות אבל הצרות כאן ברוחנית הם נורא נטוראות וכולי וכולי האם זה אכן משקף את המציאות?
נכתב ע"י: מעמיק