מסורת בידינו מגדולי הצדיקים מכמה דורות לפנינו,הנסיון העצום באמונה לפני ביאת המשיח.ואמרו הסיבה שגילו לנו את זה,שתהיה לנו הידיעה שהודיענו זה מראש, לחיזוק בהגיע העת ההיא.ואיך יהיה הנסיון הזה? הקב"ה ימתח חבל מסוף העולם ועד סופו,וכל אחד ואחד יתפוס בשני ידיו בחבל ההוא. והקב"ה ינער בחבל זה פעם אחר פעם,ניעור הולך וחזק.ורק המועטים שיעמדו להם כוחם לא לישמט מהחבל אחר הניעור האחרון,יזכו לראות בישועתן של ישראל. מי יתן שהניעור שבו אנו עומדים יהיה כבר האחרון שהכביד.כי אם אמרו על הציונות שהיא המכה האנושה מכולן(ילקוט דעת תורה,אות ל-לא) מה נענה אנן על הציונות הדתית .בלבול המושגים שעושה שמות בתוך המחנה, דומה למה שהמשיל הרמב"ם באיגרת תימן גודל הסכנה להכסיל דמיון הפסל להחי. -לא תדמה המלאכה האלקית למלאכה אנושית אלא לתינוק שאין לו ידיעה באחד מהן. כמו שיש ההפרש בין האדם החי המרגיש ובין הצלם שפסלו האומן מעץ או שיצקו ממתכת כלומר מכסף או מזהב או שפתח מאבן גלל כלומר מאבני שיש וזולתו עד שתקנו וציירו בצורת אדם. שהכסיל אינו יודע החכמה האלקית והמלאכה ההיא בראותו הצלם ההוא בדמות אדם בכל משטחו הגלוי וכתבניתו ובדמותו ובמראהו יחשוב שנעשה כמו שנעשה האדם .כן הדבר בכסיל שאינו יודע סתרי כתבי הקודש ופנימי המצות.- הניעור בזמן הרמב"ם היה מדתות זרות.כמה קשה הניעור של זמנינו,שהפסל גם לומד תורה וגם מקיים מצוות.קשה להרחיב הדיבור על מחנינו אנו שכיום הזה ממש מתחילים גם לימשך אחריהם. הנה,יואל,זיכה אותך ה' להעמיד צעירי עמנו בקרן אורה.נא ונא אם יש בידך מאמרים המאירים הפעילות של עכשיו באורה של תורה טהורה,כדוגמת מאמרי ר' אלחנן הי"ד בשעתו,מצוה גדולה היא לפרסמם. ושכרך כפול מן השמים לראות בישועתן של ישראל.