א. בפתח ספרכם הופיע מאמר על החובה לציות לגדולי ישראל. הדברים אכן נכונים אמנם אין הלכה כזו המחייבת ללכת אחרי גדולי ישראל שבכל דור ודור, כאשר אין הם יושבים ביחד וכאשר לא קיים מוסד שהכרעותיו מקובלות על כולם. הדברים האלו נכתבו המון פעמים וצוטטו מכוח הש"ך בחושן משפט ובמקורות רבים אחרים.
ב. אין גם שום הלכה המחייבת להתייעץ בשום נושא עם גדולי ישראל. יש הלכה המחייבת לשאול רב בנושאים הלכתיים. תנועת המזרחי שקמה לה הוקמה ע"י אנשים ותלמידי חכמים שבחרו לעצמם (אולי שלא עפ"י גדולי ישראל האחרים) דרך חיים משלה בהתאם למה שראו לנכון עפ"י מקורות ביהדות. לא היתה להם החובה לציית לגדולי ישראל.
ג. ראיתי באחת מהמקומות שכתבתם שלמזרחי (או לרב קוק) לא היה נימוק הלכתי לדרכו. ובכן, הנימוקים של המזרחי מתחילים מפשט התורה, מהמקום שתופסת דרך ארץ בתורה שבכתבף, מהנושאים בהם דנים הנביאים, דברי חכמים על דרך ארץ ועל "גדול הנהנ מיגיע כפו", ועוד אין ספור מקורות. המזרחי נימק את דבריו על סמך מקורות הלכתיים תורניים. לעומת זאת ליהדות החרדית יש קושי בהוכחות דרכה.