הגר"ש אהרון לופס על החינוך ההמלכתי דתי ועוד... 28/07/2004

במאמרים שלפניכם תוכלו לקרוא מדבריו חוצבי להבות האש של הגאון רבי שלום אהרון לופס זצ"ל (ממייסדי וותיקי הישיבה הקדושה "פורת יוסף" בירושלים,ותלמיד חבר למרן הגאון ר' עזרא עטיה זצוק"ל, ראש הישיבה.) ששימש כרבה של העיר עכו במשך עשרות שנים.(על קורות חייו המופלאים ועל אישיותו הגדולה והדגולה תוכלו לקרוא בספר "עבד נאמן" שיצא לאור לפני זמן מה). הדברים שלפניכם הם מתוך ספר נוסף שעתיד לצאת לאור בקרוב בעז"ה ויכיל מבחר משיחותיו וממכתביו. (וכאן המקום לומר תודה רבה למו"ל שבאדיבותו הרבה שלח לנו את הדברים והתיר לנו לפרסמם).


מאמר א':

מסורת בידינו שבמוצאי שבת קודש אליהו הנביא זכור לטוב יושב בגן עדן וכותב את הזכויות של עם ישראל שנעשו ובטוחים אנו שהוא יכתוב את כל הזכויות שנעשו היום בעירנו עכו.
וכן גם את כל התעוררות התשובה שנזכה אליהם עכשיו בערב זה. בוטחים אנו בהקב"ה שהוא יעשה את כל מה שביקשנו וכן נזכה לצאת מאפילה לאורה. טרם שהאדם זוכה לחזור בתשובה הוא נמצא באפילה ויוצא לאורה רק כאשר הוא זוכה לחזור בתשובה. טרם שאדם יחזור בתשובה הוא לא יודע להבחין בין הטוב לרע, בספר הקדוש "מסילת ישרים" של רבינו הרמח"ל זצ"ל מזכיר לנו דוגמא בהבדל בין אדם שעוסק בתורה והולך הוא באורה לבין אדם שלא עוסק בתורה והולך הוא בחשיכה, אדם שנמצא בר מינן בחשיכה רוחנית הוא מעורפל. וממשיל זאת הרמח"ל ישנו עמוד או איזה דבר דומם אשר הוא עומד במקום רחוק בתוך החושך והאדם שרואה אותו מתחיל לרעוד ולפחד אולי זה שודד אולי זה מחבל ולהיפך אם אותו אחד מושכל אזי יאמר לעצמו זה כלום זה בסך הכל עמוד או איזה עץ וכך הוא לא יכשל ויפחד מאותו העמוד. אבל כאשר הוא נמצא באור, אז הוא יכול כבר להבחין מה באמת עומד שם, אדם או עמוד, ואז הוא לא יטעה. והנמשל הוא בעניין התורה ככל שיעסוק האדם בתורה כך ידע להבחין בין הטוב לרע ובין האור לחושך וכך לא יכשל בדרכו והתלמידים שנמצאים כאן צריכים לדעת שהאור הזה לא מצומצם יש מידות מידות של אור בתורה ואתם רואים כשם שיש מנורות במספר קטן ויש במספר יותר גדול וכן הלאה כך גם בעניין התורה יש מידות מידות של אור כל זמן שהאדם ישקוד יותר בתורה ישקוד יותר ללמוד תורה בטהרה אז הוא יזכה לאותו האור. ובאמת מה זה לב טהור? הלב יש לו צד ימין שהוא נקי וטהור ובצד שמאל שוכן בו יצר הרע, אם האדם זוכה לעבודת ה' כראוי אזי הוא טיהר את לבבו ואז אין לו לא יצר הרע לא שטן ולא פגע רע וככל שיוסיף האדם ללמוד מוסיף טהרה בלבבו והפשט שהאדם ילמד לימוד לשמה, כל זמן שהאדם ניגש ללמוד צריך לחשוב בליבו עכשיו הקב"ה שומע את תורתי שאני לומד. וכך אמרו רבותינו במסכת ברכות: "אפילו יחיד שעוסק בתורה שכינה עמו" ופירושו שיהיה לו סייעתא דשמייא. יש לו שפע להבין את מה שהוא לומד, יש לו שפע שהלימוד שלו יהיה לימוד של קיימא וההורים תמיד ידעו שכל זמן שהם מקדימים לשלוח את ילדיהם ללמוד תורה זה הדבר היותר מוצלח, מעת שמתחיל הילד לדבר אנו מחנכים אותו שיאהב תורה, שיהיה צדיק עד כדי כך שכל ילד שפוגש אותי אומר לי הרב אני צדיק, אני קדוש, אני אוהב תורה. וזה כל היהדות שהאדם יהיה אוהב תורה, חובב תורה, דבק בתורה, וכל מחשבתו יומם ולילה רק בעסק התורה ככתוב: "והגית בו יומם ולילה". זכוּר לי, הייתי פעם בכותל המערבי וראיתי דוגמא איך מחנכים את הילדים. היה שם ילד אחד אשר בא עם אביו ושמעתי איך שאומר לו אביו תאמר ותבקש במקום הקדוש "כותל המערבי", "אני רוצה להיות חכם" וכן הלאה. עוד בקטנותו צריך לחנך את הילד שזאת תיהיה השאיפה שלו. אמא ע"ה היתה בת לצדיק מו"ר זקני ע"ה, שהיה כבד פה כאשר הוא היה מדבר על דברים שאינם של תורה דברים גשמיים כל כך היה קשה לו להוציא איזה ביטוי מהפה, אצלו להוציא איזה אות זה היה יסורים והיה עושה תנועות בכדי לדבר, אבל בזמן שהיה עוסק בתורה או בזמן שהיה מברך הדיבור שלו היה רגיל וברור מאוד, כך היה מו"ז הצדיק. ואמא איך חינכה אותנו ראשית כל היתה משגיחה עלינו בכל יום על ענייני התפילה, על ענייני הברכות שהיינו מברכים ועל כל התנהגות האם הם כתיקנן. כאשר היינו באים מבית הכנסת או מבית המדרש היתה מחבקת אותנו ואומרת לנו אוי בני איזה ריח יש לך איזה ריח טוב, ריח של תורה, ריח של ישיבה, כך היתה מחנכת אותנו וזה היה החינוך של הבית. ולא כמו החינוך של היום ובפרט אותם אלה שגרים בעיר הזאת אשר הם צריכים עזר מן השמים שנוכל להשיג את כל מה שביקשנו לתקן ולהשיג את מטרותינו ורק אם נשיג את האחדות וכולי האי ואולי אז זוכים להשיג איזה משהו. לא נעלים מכם נגיד לכם את האמת אתם יודעים שיש כאן בעירנו "בית חולי רוח", אותם חולי רוח אין לגנות אותם כי הם חולים אבל אם ורוב העיר לא שומרים את התורה והמצוות אז כולם חולי רוח. וזה בית חולים למשוגעים אמיתי וזה המחלות העצומות ואת כל אלו צריכים אנו לטהר ולקדש לתת להם דעת, לקרב אותם לה' יתברך, להחזיר אותם ליהדות, להזכיר להם את חשיבות התורה והמצוות ואז הם ירגישו את הגנות של החילוניות. אפילו בדור שהיו רשעים לא היו רשעים כמו שיש היום ומהו הרישעות של היום, היום אלה שהם עוקרים את תורת ה' קוראים לעצמם "חילונים" ומה פירוש של המילה "חילוני" זאת העורמה והמירמה של השטן, השטן מצא פטנט חדש היה זמן שהוא היה מציג ואומר לאדם תיהיה רשע, ראה השטן איך שהדבר הזה לא כל כך מוצלח להגיד לאדם להיות רשע, לומר ליהודי להיות רשע הוא לא יהיה מוכן לקבל את זה אבל כאשר אמרת לו תיהיה חילוני עקרתה לו את הכל ומה זה "חילוני" פירושו שהוא לא קדוש. ה' שנתן לנו את התורה אמר לעם ישראל ".ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", אם תוציא את המילה קדוש מהפסוק מה נשאר "גוי". התורה היא קדושה, השבת קודש וכל המצוות הם קדושות, בכל יום אנו מזכירים בתפילה "אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה", חילוני לא רוצה קדושה הוא רוצה להיות בבחינת חול "המבדיל בין קודש לחול", והוא לא מבדיל בין קודש לחול מפני שאין לו דעת בכדי להבדיל, ואנו צריכם לתת להם דעת בכדי שיבדילו בין קודש לחול. "אין רפואה לישראל אלא רק בעסק התורה" תראו מה זה כוח של תורה, בחור אחד שרצה לחזור בתשובה יום אחד נסע לאחת הישיבות הקדושות בירושלים. באיזה שעשוע, באיזה פליאה, באיזה שמחה הוא היה כאשר חזר משם, אף פעם הוא לא טעם את הטעם להיות בישיבה ורק ליום אחד נסע לישיבה וכאשר הוא חזר משם הוא אמר לי נפלא, נפלא בישיבה. כל מי שנפל בחלקו ללמוד בישיבה צריך להודות לה' יתברך וכן גם אותם ההורים שזכו ושלחו את ילדיהם ללמוד תורה צריכים להודות על המתנה שה' יתברך זיכה אותם. אבל יחד עם כל זה תיידעו גם את האחרים, קהל קדוש תבינו הרי אנחנו כולנו בין לומדי התורה ובין אותם אלה שלא לומדי תורה בכל מקום ומקום היכן שנמצאים יהודים קטנים או גדולים כולנו בני משפחה אחת כולנו בני אברהם יצחק ויעקב, כולנו יקרים אצל ה' יתברך. ועל כן אנחנו צריכים להרגיש ולדאוג לשכנים שלנו, לדאוג לכל בחור שאנחנו רואים אותו אשר לא הולך בדרכה של תורה ויראה, וכן כל בת ישראל שלא הולכת בדרך הצניעות אנו צריכים לדאוג לה או לדבר עמה או עם הוריה ויש הרבה שמוכנים לקבל על ליבם את הדברים. היום אנחנו לפני שבאנו הנה הלכנו לבית של משפחה חילונית ודיברנו איתם והם קיבלו את דברינו ברצון וגם בנוגע לילדיהם אשר הם לומדים בבתי ספר חילונים כמעט הם קיבלו את דברינו להעביר ולסלק אותם מבית הספר החילוני שהם לומדים ונוסף לזה הם התחילו לקרוא לילדים אשר מסביב להם וכולם היטו אוזן לדברינו. כך אם כל אחד ואחד מאיתנו יהיה מוכן בלב טהור ובלב שלם לקרב את חביריו יהיה לו שכר גדול וגם על כל הנסיונות שיהיו לו בין אם הוא הצליח או לא הצליח לשכנעם אבל ההצלחה היא כשיש לנו רגש מתוך אהבה לכל אחד ואחד מישראל מתוך האהבה לנשמות הקדושות של כל אחד ואחד מישראל. כל ישראל יש להם נשמות קדושות אבל יש שהם שבויים יש כאלה שריחקו אותם מדרך התורה ויש שהם יותר קרובים לתורה אבל להקב"ה יש נחת רוח מכולם אפילו מאותם אלה אשר הם יותר רחוקים ממנו יתברך. ידוע מה שרבותנו גילו לנו על "מנשה" אשר היה בנו של חזקיהו מלך יהודה כמה הוא הרשיע אבל כאשר חזר בתשובה הקב"ה היה מוכן לקבלו למרות המלאכים אשר רצו למנוע שהקב"ה יקבל את תשובתו אבל בכל זאת הקב"ה ברחמיו נתן לו פתח בכדי לקבלו. הקב"ה מוכן לקבל את התשובה של כל איש ואיש מישראל. יש לנו עוד עצה בעבודת ה' צריך שכל אחד ואחד שנמצאים פה שיהיה לו שאיפה להתקדם לעלות ולעלות מדרגה לדרגה, מחיל אל חיל שלא יסתפק האדם לומר אני מצויין, אני כשרוני, אני מתקדם, מה יועיל לאדם אם יאמר כך על עצמו? אנו צריכים להוסיף ולהוסיף עוד ועוד בעבודת ה'. אם אתם רוצים לדעת דוגמא בעניין הזה ידוע לנו הגמרא שאומרת [סוכה כח] על רבי יוחנן בן זכאי אשר היה תלמידו של הלל הזקן: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן ורבי יוחנן היה הקטן שבכולם" ומספרת לנו על חכמתו שלא
היתה לה שיעור רבי יוחנן ידע כל מיני חכמות בסתרי התורה אבל עם כל זה בסוף ימיו היה בוכה ואמר לתלמידיו יש לפני שני דרכים גן עדן וגיהנם ואיני יודע באיזה דרך יוליכוני הוא היה מפחד אולי יוליכו אותו ח"ו בדרך גיהנם ועם כל הגד