התוצאות של מלחמה זו: יותר מ-300 חיילים הרוגים נוספים. 133 שבויים שעדיין מוחזקים בעזה. 3 שבויים ניצלו ע"י הצבא ו-3 שבויים נהרגו ע"י הצבא.

כ-100 שבויים שוחררו ע"י החמאס כתוצאה מהפסקת המלחמה!

החמאס שולט ברצועת עזה ולא איבד את יכולותיו הצבאיות.

המשך המלחמה (כלומר הרחבתה גם לאיזור רפיח) נראה כרגע רחוק מביצוע וגם אם יוחלט להמשיכה לרפיח זה יהיה רק אחרי פינוי למעלה ממיליון העזתים שנמצאים בה מה שאומר בפשטות חזרה של החמאס לשאר האיזורים שאליהם תפונה האוכלוסיה האזרחית.

כלומר: גם מבחינת "פיקוח נפש" התוצאה של המלחמה היא 300 הרוגים נוספים בדרום (כשרוב תושבי העוטף לא יכולים לחזור לבתיהם בידיעה ברורה שמעתה חייהם בטוחים)

ומלחמה נוספת בצפון שמטעמי "פיקוח נפש" גרמה להבריח עשרות אלפי תושבי הצפון מבתיהם.

לסיכום: כשלון מוחלט שגרם להרג נוסף ולסכנה מוחשית ליושבי הצפון והדרום שיכולה בכל יום להפוך לסכנה מוחשית לכל יושבי ארה"ק. כלומר, מה שאתה מתאר כפעילות של פיקוח נפש הביא למעשה במבחן התוצאה לקיפוח מאות נפשות נוספות, ורק הפסקת הפעילות הצבאית הביאה לשחרור חלק מהשבויים.

אז למה יצאו למלחמה הזו? בגלל סיבה אחת-לשקם את הכבוד הלאומי ולו לשעה קלה אחרי ההשפלה הנוראה שגרמו פרעות שמחת תורה להנהגת המדינה ולצה"ל ושאר שירותי ההגנה שלה ולתדמיתם שנבנתה ע"י המדינה בעמל רב במשך 75 שנה. ובשביל זה היו מוכנים לאבד חייהם של עוד יותר מ-300 חיילים על כל ההשלכות ולאמלל חייהם של עוד עשרות אלפים מתושבי הצפון. (ונתעלם לרגע מהנזקים המדיניים והבין לאומיים שלחלקם יש גם השלכות לפיקוח נפש כמו תמיכה הולכת וגוברת בהכרה במדינה פלסטינאית גם מצד ה"ידידות" של המדינה, ומהנזקים הכלכליים האדירים שיש למלחמה זו על קופת המדינה וכו', והחברתיים.).

כל האמור לעיל הינו עובדות פשוטות שכל מי שאינו שטוף בתעמולת המדינה על ערוציה השונים יכיר בהן. ועכשיו נעבור להתיחסות לדבריך מנקודת מבטה של היהדות-דרך תוה"ק.