1.בהתחלת הקונטרס כתב שמאמר שלש שבועות הוא המאמר השלישי בויואל משה ,וזה שקר הנודע לכל כי מאמר ש"ש הוא מאמר ראשון אך נעזוב את זה.

2.לגבי דבריו של המהר"ל שהויואל משה כתב שמוכח מהמהר"ל שאפילו ברשות אסור לצאת מהגלות זה ברור במהר"ל שכתב "אף אם יהיו רוצים להמית אותם לא יהיו יוצאים", הרי מפורש בדבריו שאפילו אם ירצו להרוג אותם אסור לצאת וכל שכן אם לא רוצים להרוג ונותנים להם לצאת מהגלות ברשות, ולמתעקש נביא מתחילת דבריו שם שכתב ש"כלל אלו הדברים כי גזר ה' ית' הגלות שלא יצאו מהגלות והשעבוד" ,"כנגד שאני ממשכנן והמשכון הוא תחת מי שממושכן בידו לכך גזר שלא ימרדו באומות לצאת מתחת רשותם" ,"וכנגד שאני מפזרן גזר עליהן שלא יעלו בחומה שזהו קבוץ גלויות והוא ביטול הפיזור". מבואר מדבריו שאיסור עליה בחומה הוא בלי קשר לאומות ,רק מרידה באומות ,אך לעשות כעין קיבוץ גלויות שהוא ביטל הפיזור אסור ורק הקב"ה הוא זה שיעשה הקיבוץ וכמו שכתב "ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן", אני מכנסן ולא "האו"ם" מכנסן.

וחוץ מזה על מה ה"מהומה" והרי כתב רבינו בפירוש בסימן לג שאפשר להקשות על זה אלא שכותב שאעפ"כ צריך להבין למה זה יהרג ואל יעבור ואחרי שאנו מבינים שזה כפירה שוב מובן שגם ברשות אסור וכי האומות יכולים להתיר לנו לכפור בתורה?!.

3.הביא מהכפתור ופרח שאסור לעלות כדי לכבוש אך מנין לו להגיד שדעת הכפתור ופרח שגם מותר לעלות בהתחזקות ,זה לא כתב, ואולי נחשב כמו כיבוש. גם הביא את הרמב"ן וכותב שאי אפשר להגיד שסובר שאסור לעלות ברשות כי לדעת הרמב"ן יש מצוה לגור בא"י אפילו בזמן הגלות ,וקושיתו הבל כי האיסור הוא לא על כאלו שעולים בדרך גירות אלא בדרך חירות בעליה המונית וכמו שעלו בימי בית שני, ומה שהביא שעזרא קילל את התימנים אמנם היו עוד הרבה קהילות ולא לכולם אמר לעלות וידוע שקהילת טולטישא שלא עלו תיקנו להגיד אמת ויציב וקיבל מהם זה עזרא הסופר, ורבי יוחנן אף סובר שאף אם היו עולים כולם לא היה השכינה שורה ועיין מה שכתב בזה בויואל משה סימן יב, ועוד הקושיה שלו הבל כי גם אם נאמר שלא עשו טוב הוא בגלל שאז הנביא אמר להם לעלות אך כאן אין מי שיאמר לעלות ואין אנו יודעים כלל מתי תבוא הגאולה האמיתית וא"כ יש לומר שסובר הרמב"ן אפילו לעלות ברשות כל עוד אין נביא וכמו שכתב האור שמח על פסוק פקוד פקדתי שאין לעלות בחומה רק ע"י נביא (ושם פרעה נתן להם רשות לצאת ואעפ"כ אסור רק ע"י נביא), ומה שהביא מהמהרש"א שכתב שחומות ירושלים נבנו ברשות כונתו להגיד שאפילו בזמן עלית עזרא שהיתה ע"י נבואה היה עליהם לעלות דוקא ברשות אך היום שאין לנו נביא גם ברשות אין לעלות ,ובעץ יוסף על מדרש שיר השירים ב,ז הביא לשון המהרש"א וכתב שם שאין לעלות  אלא ע"פ "מלך יושב מרום שישלח לנו משיחו" וברור שאינו חולק על המהרש"א .ומה שכתב שאהבת יהונתן כתבו התלמידים זה אמנם כתב החיד"א אבל לא כתב שאין לסמוך על דבריהם וספר גאולת ישראל לר' אברהם ילין כתב בויקיפדיה שהיה מ"תומכיה הנלהבים של הציונות" ובודאי אין לסמוך על דבריו ששמע מאיזה "גדול" (מיהו) שאין לסמוך על דברי האהבת יהונתן אך באמת מפורש גם ביערות דבש ח"א דרוש י ש"כנסת ישראל אינה רוצה (לחזור לא"י) עד שיהיה מובטח שלא יהיו חוזרים ונגלים כי אם יהיו חוזרים לגלות א"כ יהיה קשה מקדם ולכן כתיב עד שתחפץ" הרי מפורש כמו שכתב באהבת יהונתן, ומה שכתב בהפטרת שופטים שאין להילחם באומות אין הכונה שרק זה אסור אלא זה עיקר האיסור אבל גם לעליה המונית בדרך התחזקות אסורה.ודברי רבי חיים פאלג'י בסיום התשובה נשמת כל חי סימן מט כתב "וגם בגלות החל הזה הוי כה"ג שלא יעלו ישראל בחומה ר"ל בחוזק יד אבל ברשות האומות שעולין כל אחד בפרטות לא קפיד" עכ"ל, נראה מדבריו שכונתו להתיר ברשות האומות הכונה לא בדרך של עליה המונית בדרך חירות אלא בדרך גירות כמ"ש בויואל משה סימן עט.ויש עוד הרבה ראיות שהויואל משה מביא שהענין של קיבוץ גלויות ופיזור ישראל בין העמים אינו קשור לאומות אלא הוא ענין שהקב"ה עשה אותו ולא יקבצנו עד ביאת המשיח. וגם ההגאון הרוגוטשובר כתב במכתבו מובא בתיקון עולם כתב "מה ששאל בדבר ישוב הארץ זה רק בפרט לא לעשות חבורה לזה וכמו הך דסוף כתובות שלא יעלו בחומה".ורבינו הביא במאמר ישוב א"י סימן ג ראיה מהרשב"ש והריב"ש שאין מצוה לכל ישראל לעלות ואם היה מותר לעלות ברשות א"כ יש מצוה.

4.כתב שאין מרידה באומות בא"י וחוץ ממה שאני יכול להעתיק הרבה ספרים שכותבים שיש זה גם בא"י אבל זה ודאי שעליה בחומה יש בא"י ולדעת כולם מלחמה כדי לכבוש היא עליה בחומה והציונים נלחמו כדי לכבוש וזה דבר ברור.ומקשה שם איך נלחמו החשמונאים אך שם היה מותר כי שהאומות רוצות לכפות עלינו גזירות שמד מצוה להילחם ואין זה כלול בגזירת הגלות מהקב"ה וכמו שהסביר זה הגר"א ווסרמן והמחנה חיים.גם כותב שאין איסור התגרות באומות ואמנם חז"ל הזהירו אותנו לא להתגרות אף בגוי קטן ובשם משמואל שמות תרע"ז-"וזה לימוד לגלותינו המרה והארוכה הזו לאחוז בשתי המידות יחד להינשא ולהיכנע ולסבול עול הגלות וכמו שכתוב יתן למכהו לחי ישבע בחרפה והרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלל"ה מפרשיסחא אמר שבאם גוי קורא על ישראל דברי זלזול והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רחמנא ליצלן עד כאן דברו אלא יסבול את הגלות בהתנשאות נפש הפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות ובזה נזכה לפאר תחת אפר בביאת משיח אמן" עכ"ל.ובנועם אלימלך פרשת וישלח כתב "הנה התורה הקדושה מלמדת אותנו איך להתנהג בגלות המר הזה אשר אנחנו נתונים תחת יד האומות ואנחנו מוכרחים לקבל הגלות באהבה עד ירחם ה' עלינו ויגאלנו גאולת עולם במהרה, ובעוד שאנחנו בגלות המר אנו מוכרחים להיות נכנעים לפניהם ולקוראם אדונים וזהו כה תאמרון לאדוני לעשיו: ר"ל שתקראו אותו אדון בדברו עמו ואז כאשר יוסיף להרע לכם יותר מן הראויה במסים וארנוניות גזליהי' בידם ועי"ז ירחם ה' עלינו כי די לו בזה שאנחנו נכנעים לפניו וחולקים לו כבוד" עכ"ל.