בקונטרס השו"ת 'גרגרים בראש אמיר' סי' ט' (מהד"ת שנת התש"ם, עמ' נט'-ס') וז"ל (אחרי שהעלה להלכה שיש להחמיר ולא להשתתף בבחירות): "ואעפ"י שבבירור זה נמנענו מלהזכיר שמות של בני אדם ואפילו פשוטים וכ"ש חכמים, מ"מ חזרתי והתבוננתי כי ראוי להשיב על דברי האומרים שדעת בעל חזו"א והגאון רי"ז הלוי ז"ל היתה לקולא, כדי שלא תהא הוראתנו דחויה עפ"י דברי הגדולים.
הנה בחיי בעל חזו"א ז"ל היה הדבר ידוע שוא בעצמו לא השתתף בבחירות. ובשמו אמרו בני אדם דדעתו היתה שאנשים פשוטים יכולים להשתתף אבל לא בני עליה (אולי כדוגמת בהמה שהורה בה חכם). ולא עוד אלא שאמרו שהורה לכמה יחידים בצנעא כפי דעתו לקולא (והם אותן ענינים שמתפרסמים עכשיו אחר פטירתו לחיי העולם הבא ע"י נוגעים בדבר) אבל לא הורה לרבים לא בכתב ולא בע"פ , וההיא דחולין דף ט"ו ע"א כי מורי להו רב לתלמידיה (פירש"י בצנעא) וכו' וכי דריש בפירקא (פירש"י ברבים) וכו' משום עמי הארץ. [ולענ"ד עבירה היא בידי בני אדם המפרסמים ברבים את הדברים שרצה שיהיו בצנעא דווקא]. והדבר ידוע שלא נמנע מלהורות לרבים אף בדברים חמורים המעוררים מחלוקת (כגון הנאת עלעקטרי בשבת) וגם הדפיס רוב הוראותיו.
לכן נלענ"ד דלא נ"מ מידי לענין דינא היאך היתה דעתו ז"ל לפי האמת, כי לא הורה לרבים בפרהסיא [ולא רצה להורות בדבר] וכיון שאין כאן הוראה, הרשות נתונה לכל חכם להכריע כפי הנראה בעיניו".