1.נראה לי לדמות ענין הציונות לענין השבתאות והרי בענין השבתאות הרחיקו כל גדולי ישראל אחרי שראו את שיטתו של אותו טמא ונתנו לו כל שמות הטומאה וקיללום בכל הקללות ולכן גם כאן משום שצריך להרחיק העם מהם כדי שלא יפול למינות לכן הויואל משה והחזו"א ועוד צדיקים דיברו בלשון כזו.ועוד נראה לי שבענין הגשמת הבורא אינו כלל משנה למעשה והוא רק אמונה ולא שזה משנה דיני התורה אך כאן הרי יש שינוי דיני התורה שהרי עי"ז פורקים מעליהם עול גזירת הגלות ולכן דינם כדין מגלי פנים בתורה שלא כהלכה.ומה שאומרים שטועים בעיונם זהו הבל שהרי כל מי שקצת למד בספרים הקדושים ראשונים ואחרונים פוסקים וספרי דרוש כולם בלי יוצא מן הכלל כתבו על ענין השלוש שבועות וגזירת הגלות עד ביאת משיח והאיך אפשר לטעות בזה מחמת "עיון"?הרי זה דברים מפורשים!וחוץ מזה הראב"ד כתב שאינו ראוי לקראו מין כי טועה באגדות אך כאן אינו כלל אגדה והובא זה בפוסקים כמו הריב"ש הרשב"ש אגרת תימן כפתור ופרח ועוד ועוד הרבה והיה זה פשוט בכל ישראל עד שקמה המדינה הציונית(ואפילו המזרחי בעל כורחו הסכים שאסור לכבוש הארץ ביד חזקה)(ואחר כל זאת מנין שאין לחוש לדעת הרמב"ם ושיש ספק ספק דאוריתא לחומרא ושאני מינות דמשכי ומה יהיה איתו בשמים אין אנו בבית דין של מעלה ואין זה משנה).