על הסעייפם א, ד כבר דובר רבות באתר, אך לתימה לי טענות כאלה בסעיפים ב, ג (אעפ"י שאין בהם מאומה שכן מדובר בדיון מחשבתי והלכתי ולא ביחס לגדולתו בתורה של הראי"ה קוק או הערכה אליו. בדיוק -להבדיל- שאף אחד לא חשב שירבעם בן נבט לא גדול בתורה ועדין "זכה" להיות האנטיתיזה למשה רבנו; משה רבנו מזכה הרבים וירבעם בן נבט מכשיל הרבים! ועוד, ממתי מכריעים הלכה כיחיד ביחס לרבים רק לפי גודל האדם התורני? אדרבה, אם כבר, בגלל מידות טובות; הבת קול גלתה לנו שנפסקה הלכה כבית הלל כיון שהיו שונים דברי חבריהם לפניהם נוחים בהלכה וענוותנים. הבית יוסף ייסד פסיקותיו כידוע על שלושה מורי הוראה. הרמ"א תר בדרך כלל לפחות אחרי שני פוסקים. הביאו שם באתר הנ"ל ראיה מוזרה מתנורו של עכנאי - גם לא מובנת הדוגמה, אדרבה אפכא מסתברא; עם כל גדולתו של רבי אליעזר הגדול לא נפסקה הלכה כמותו) ואשמח לדעת האם; א. הן טענות ידועות מצד רבני הצ"ד? ב. האם יש בהן ממש? שוב, השאלה על עצם הדברים שכתבו ורצוני לדעת האם יש בהם מן האמת (אשמח לדעת שיהודי לא כתב תשובה שקרית -לפחות לא במודע- באתר של ישיבה גבוהה...) כי מבחינתי לא מעלה ולא מוריד מאומה בדבר גדולת הראי"ה קוק או אם הלכה כדבריו (מה שברור שלא מתוך העובדה ששום גדול בתורה אשכנזי/ספרדי/תימני לא חינך לשיטתו ודרכו) כי לא על זה הדיון לא באתר ולא בספרי דת הציונות בכלל. 

בברכה,