עיון בספר 'מקטוביץ עד ה' באייר' יוכיח כמה וכמה מעשי זיוף נעשו בנוגע ל"קריאה" של גדולי תורה להשתתף בבחירות ע"י אגו"י ותעמולניה השונים עד כדי כך שהביאו חתימותיהם של רבנים שנפטרו עוד לפני תאריך כתיבת הכרוז ועוד שקרים משקרים שונים ועד היום משקרים את ציבור בוחריהם כדרך חיים יום יומית. כך שאין במעשה של הכרוז של האדמו"ר מבעלזא כדי לפקפק בסיפוריו של הגאון ר' אליקים שלזינגר ולא כלום. (מה גם שמצד לדון לכף זכות כשיש ספק טוב יותר לנטות לכיוון שלא היה שותף לקריאה להצביע מאשר לנטות לכיוון שתמך בהשתתפות בבחירות הן מצד ההלכה והן מצד מה שאמרו אדמור"י בעלזא שקדמו לו באשר להתחברות עם הציונים) והרבה יותר מסתבר שאנשי התעמולה של אגו"י ישקרו כי מקבלים עבור שקריהם מיליוני ש"ח מאשר לחשוד את הגר"א שלזינגר שליט"א בשקר (וכל שכן כשמדובר בראש ישיבה חשוב ומזקני ראשי הישיבות בדורנו).
ואיך שלא יהיה אין כאן שום נפק"מ כי בודאי אין בסיפור מעשה כשלעצמו משום ראיה חד משמעית אלא שסיפור יכול לחזק עובדות הידועות ממקור מוסמך ובמקרה של סיפורו של הגר"א שלזינגר לגבי הרחקתו של הר' קוק מוואלאז'ין יש חיזוקים לכך ממשפחתו של מרן הגר"ח מבריסק וחוץ מזה שהדברים שכתב הר' קוק ומתפרסמים מכתב ידו בשנים האחרונות (אחרי שהוסתרו במכוון מהציבור בכלל ומתלמידי ממשיכיו בפרט) יש בהם כדי לחזק את העובדה שהיה בעל דעות כוזבות ואפיקורסיות יותר מכל סיפור מעשיות כלשהו אודותיו.