וכבר מצאתי עוד דברים תמוהים (בלשון המעטה) העומדים בסתירה מוחלטת לדברים אחרים שקראתי באותו הספר עצמו.

ומזה אני כבר מבין, אף מבלי לעיין במאמר הביקורת של הרב דוידוביץ, שאי אפשר לסמוך כלל על דברים המופיעים בספר זה, למרבה הצער... ונראה שהוכנסו בין דפיו זיופים ושקרים. ואני שואל: מדוע מחבר הספר כתב, בעזות מצח, דברים שלא היו ולא נבראו ?

איפה הבושה ?

מה שיותר מטריד הוא שאין מדובר בדברים שוליים, כי אם בדברים חמורים ביותר של השקפה העלולים להביא את הקורא לדיעות כוזבות ר"ל.

לדוגמה, בעמוד 209 של הספר הנ"ל ישנו קטע שם מובאים כביכול דברים בשם הרב משה בלאו זצ"ל על מקרה אחד שבו הרב בלאו זצ"ל ומרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל עברו בסמוך לתהלוכה של ילדי בתי ספר חילונים. אותם ילדים הניפו את דגלי הציונים. בהמשך מסופר שם שכביכול מרן הגרי"ח זוננפלד הביט בילדים האלה ומלמל לעצמו את הפסוק הבא מספר תהילים: "יוסף ה' עליכם, עליכם ועל בניכם, ברוכים אתם לה' אלקיכם, עושה שמים וארץ". הייתכן שיש בסיס עובדתי לסיפור כזה ?

דוגמה נוספת: בקטע אחר של הספר נכתב שמרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל אמר כביכול למקורביו דברים מהם עולה כאילו אנשי ה"הגנה" מסכנים את חייהם למען בטחונם של תושבי ירושלים ושבזכותם כביכול "אנו חוגגים את ליל הסדר בביטחון".

איך אפשר להאמין לסיפור כזה ?