הדמיון נחל שוטף והשכל נטבע. כל מי שמכניס עצמו למקומות שבהם הרגשות והחושים הם השולטים מכניס עצמו בסכנה עצומה ועלול להטביע את שכלו עד שיסתור בהתנהגותו אפילו את ידיעותיו הפשוטות ביותר, ולענ"ד המפגש של משי זהב עם חוויות רגשיות עוצמתיות מאד (של טיפול בפצועים והרוגים) מבלי שהיה לו משקל שכלי נגדי שיכול להתמודד עמהן העבירוהו על דעתו ועל דעת קונו עד שמוכן להתראיין ולספר שטויות והבלים (זכורני שהתפרסם אתו בשעתו ראיון בעיתון הד"לי "בשבע" תחת הכותרת "התשובה הציונית של יהודה משי זהב" לבעל תשובה הם הפכו אותו...) ולהגדיר סטיה קיצונית מדרך הישר כ"שינוי השקפה", ובאמת לא שינה את השקפתו אלא ביטל אותה והפך לעוד אחד שרגשותיו וחושיו מנחים את דעתו ואת פיו, ועל כגון דא הזהירה התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם (שלא יושפע השכל מרגשות הלב) ואחרי עיניכם (שלא יושפע השכל מהתפעלות החושים)".
בברכה, יואל.