לגבי הטענה על אביר הרועים. לדעתי המחבר פשוט מדבר על הרבנות כעובדה קיימת, והוא לא מתעסק עם השורש של הקמתה. ואם כב' הרב ישים לב, יראה שבאחד מפרקי הספר (חלק שני), הוא מדבר הרבה על המזרחי, וכותב עליהם דברים קשים שגם דת הציונות יסכים אליהם. הוא מבטא נכון את דרכו של הרב עובדיה זצ"ל והשקפתו על המזרחי, שבניגוד למה שמנסים לצייר, למרות היותו פרקטי בהנהגתו, הרי שעיקר מאמציו היה להרחיק את הספרדים מהמזרחי והוא אמנם הצליח בזה. (למשל, הוא כותב שכשהרב עובדיה והרב בן ציון נכנסו הביתה ביום העצמאות, הוא והרב בן ציון כיסו את העיניים כדי להראות לילדים שלא להסתכל על הזיקוקים, וכן הוא כותב את דברי הרב עובדיה על בן גוריון, וכותב בחלק א' עוד בענין זה. וכותב שיש לרב עובדיה ילדים שלא הלכו בדרכו וגרמו לו צער.)

לגבי הצטרפותו של הרב עובדיה זצ"ל לרבנות, הוא כותב ששאל על כך את החזון איש, והחזון איש זצ"ל אמר לו שלא ילך. אבל רבי עזרא עטיה זצ"ל אמר לו שהוא יוכל לפעול שם הרבה מאד ולתקן את המצב, כי באמת היו שם מלא בעיות בעניני גיטין לספרדים ולכן הורה לו שילך. 

למיטב הבנתי, אביר הרועים אמין, למרות מה שהיה איתו. יש לו מחלוקת עם דת הציונות על צורת הדיבור על רבנים זה הכל, והוא נסחף לגמרי כשהוא התחיל לקלל את יואל אלחנן בצורה מוטרפת. כנראה כפי שנאמר כאן בעבר, הרב ששון הושפע מדדון וחבריו תושבי בית שמש. אך אין בכך כדי לשלול את נאמנותו ולא את חזקת הכשרות שלו. גם ידוע לי שכשדיבר איתו חבר שלי אוהד חב"ד על אזמרך בלאומים (כמדומני שהיתה פעם הרצאה של הרב חזן בענין חב"ד או משהו כזה, ובגלל זה דיברו איתו), הוא אמר שעושים שם דברים טובים רק חבל שמדבר נגד רבנים. 

אני מבקש להסב את תשומת לבו של הרב, לכך שיצאה לפני הבחירות האחרונות חוברת בשם "אמת וצדק", נגד מפלגתו ודרכו של אלי ישי, עם הרבה ביקורת (בכבוד) על הרב מאזוז. לפי הסגנון, נראה שהמחבר אמת וצדק, הוא המחבר אביר הרועים. וחוברת זו עמוסה בהתבטאויות של הרב עובדיה בענין המזרחי. ובין השאר כותב שם שהרב עובדיה אמר לו ששמע מהרב מבריסק שהמזרחי גרועים מהחילונים, ואמר לו (לרב ששון) הרב עובדיה שבהתחלה הוא חשב שהרב מבריסק מגזים, אבל אחר כך ראה שבאמת הוא צודק, שהמזרחי גרמו נזק יותר מהחילונים לגמרי. וכותב עוד הרבה בנושא זה. 

אגב, אין לי מייל. אני חרדי  מהסוג הישן, בלי מייל.