רבנו יעקב (לורברבוים) מליסא הם בספרו אמת ליעקב בביאורו על הגמ' במס' בבא בתרא דף עג:) וז"ל הגמ' שם: "ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה סברינן יבשתא היא וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה וכד חם גביה אתהפיך ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן" וכתב על זה בעל ה'נתיבות המשפט' וז"ל: "ונראה לפרש שראה ברוח הקדש שיהי' קודם ביאת משיח, שיגביה הישראל שתחת ממשלתו על שאר האומות. והאומות מכונות בשם כוורא. וזה שאמר "דיתבא חלתא", דחלתא הוא מלשון (חולם) [חולה], והיינו שהותש כוחו של אומה זו. "וקדח אגמא עילויה", והאגמא הוא מלשון הכנעה ושיפלות כמבואר בערוך (ערך אגם) מלשון הלכוף כאגמון ראשו כלומר שגדלו הכנעה על האומה. "סברינן יבשתא", כלומר שחשבו שכבר יבשו תקותם "וסלקינן ואפינן ובשלינן",. היינו שרצו הישראל להגביה עצמם עליהם ולמשול עליהן. "וכד חם גבי' אתהפיך", כלומר נהפכו ונתחזקו עליהם. "ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן", כלומר שדבר זה יהי' קרוב לגאולה, מחמת שנתהפך ונתגברו מאד על ישראל, ואילו לא היה קריבת הגאולה הוה טבעינן" ע"כ.
והרי לך שמדינת ישראל עוסקת רק בלהטביע ח"ו את עם ישראל והקב"ה הוא ורק הוא גואלנו ע"י משיח צדקנו ולא בשום אמצעי אחר והמדינה אינה אלא 'אתחלתא דטביעה' ולא חלילה אתחלתא דגאולה.
בברכה, יואל.