סילוף דברי מרן ה"אור שמח" ע"י ספר "התקופה הגדולה"
אחד המקורות עליו מנסה הציונות הדתית להישען כמקור לכך ש"שלש השבועות" אינן רלבנטיות הלכה למעשה בזמננו הוא מכתבו המפורסם של מרן בעל ה"אור שמח" לאחר ועידת סן רמו. להלן התיחסות למכתב, למה שניתן ללמוד ממנו, ולסילופו הזדוני ע"י אנשי הציונות הדתית ומחבר ספר "התקופה הגדולה" (הר' מנחם מנדל כשר) שהביאו בספרו.
ובכן כך כותב מרן ה"אור שמח": " וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב א"י ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה-למקומה. ומצוה על כל איש לסייע וכו'... ואז ממשיך וכותב ה"אור שמח" (ובעל ה"תקופה הגדולה" מתעקש להתעלם) וז"ל: "ואם יתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא ניידא (קדושין ע"ב ע"א) ואף כעת תחת ממשלת ארץ-האי- עם בריטניה המתונה- אז בטח הוא ענין ברומו של עולם" ע"כ בינתיים, מיד נמשיך בציטוט.
כלומר: מרן ה"אור שמח" מדבר על התפתחות הרחבת ישוב א"י תחת ממשלת הבריטים ולא ע"י מלחמה נגד הבריטים או נגד הערבים שזה איסור גמור מדין תורה וגם עברה על השבועה "שלא ימרדו באומות"..
אבל גם כאן לא נגמרים דבריו של ה"אור שמח". הוא עומד על ההשואה בין מה שניתן לנו ממלכות פרס לבין החלטת האסיפה בסן-רמו וכותב ( ובעל "התקופה הגדולה" שוב מתעקש להתעלם) וז"ל: "הן אמנם, שאז היו הנביאים, בנבואה מן השמים מחזיקים אותם. מי יודע- אולי כמו חרבן בית השני היה שלא עפ"י הנבואה (אשר מהאי טעמא כשגלו לא בטלה קדושת הארץ, כדברי נועם של התוספות יום טוב, בעדיות פ"ח מ"ו)- כן יהיה הנחת אבן פנה שלא עפ"י נביאים וכנטילתו- כך נתינתו. (ודוק היטב מה כותב עכשיו מרן ה"אור שמח") וממשיך בעל ה"אור שמח" וכותב : "אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי בהופעת אור אלקי לראות אשר כל ענינים הכלליים וקנינים הציבוריים יהיו על טהרת הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנסת הגדולה"!!! ע"כ הנצרך לעניננו.
סכום:
א. מרן ה"אור שמח" מדבר רק על כך שעקב החלטת ועידת סן רמו למסור את המנדט על א"י לממשלת בריטניה שכבר הביעה קודם לכן נכונות לאפשר ליהודים לעלות אליה ואף לנסות לדאוג להקמת בית לאומי ליהודים בתחומי א"י (בתנאי שזה לא יבוא על חשבון שום אוכלוסיה אחרת בא"י ובפרט האוכלוסיה הערבית) הרי שיש בכך משום אפשרות לקיים מצות ישוב א"י כי זה הוא ברשיון האומה השלטת כרגע על א"י.
לכן גם אומר מרן ה"אור שמח" סר פחד השבועות (ולא אומר בטלו השבועות) ופירושו שכרגע פחד אסור העברה על השבועות אינו מרחף על ראשנו כי הוא באשור המלכות השלטת אבל מי יודע מה ילד יום וודאי שלא בטלו השבועות.
ב. הכל חייב להיות על טהרת הקודש והצניעות- שני דברים שהתנועה הציונית עשתה כל מה שביכולתה לעקור מן השורש.
ע"ז מביא הר' מנחם מנדל כשר את דברי מרן האדמו"ר מסאטמאר (תוך שהוא מעלים שאלו הם דבריו כי מי שיגיע למקור יגלה את היותו של מנחם מנדל כשר כזבן ) ומצטט: "וראיתי להביא כאן מה שיש מי שכותב: "ויש טפשים האומרים שיען שהיה בהסכמת רוב האומות אין כאן לא איסור שבועה ולא איסור העברה על הקץ. וכל כך גבר החשכות וסמיית עינים שנפל על העולם לטעות בדברי הבלים כאלו וכו'. עכ"ל. אין הדברים זקוקים לתשובה. (עד כאן דברי כשר).
והקורא המזיל ריר של אהבת ציונות משתהה כיצד העז מאן דהו לכתוב על אנשים כמו מרן ה"אור שמח" טפשים (ועוד יותר גדלה תמיהתו שיגלה כי האדמו"ר מסאטמאר עומד מאחורי דברים קשים אלו שלכאורה אין להם הסבר אחר זולת "ביזוי תלמידי חכמים" ועוד אדם גדול כמו מרן ה"אור שמח").
אבל לו יזכה לקרוא את ספרו הקדוש של מרן האדמו"ר מסאטמאר "ויואל משה" (שהר' מנחם מנדל כשר מפחד כל כך להפנות אליו למרות שכך נהוג בכל ספר כשמביאים ציטוט!!) יגלה כי את הדברים המצוטטים הנ"ל אמר מרן האדמו"ר מסאטמאר לגבי מי שאומר שבטלה השבועה "שלא ימרדו באומות" ולגבי השבועה שלא יעלו בחומה הביא דעת ה"אבני נזר" שאם ברשות האומות אז אין כאן עליה בחומה והאריך לבאר מדוע חולק עליו בזה אבל ודאי לא השתמש בלשון "טפשים" כלפי אף אחד מגדולי ישראל!! ודבריו אינם קשורים כלל לדברי ה"אור שמח" שאמר דברים הזהים לדען מרן ה"אבני נזר" המובאים בפירוש ב"ויואל משה". כך שהטפש היחיד המתגלה לנגד עינינו הוא מנחם מנדל כשר ולא נותר לנו אלא להסביר מה הביאו לטפשות זו וגם הסבר זה לא ניקח כי אם מדברים שכתב כשר עצמו על אנשי ה"מזרחי" שנתפסו לציונות. וז"ל (אחרי שמדבר על הציונות החילונית ועובר לזו ה"דתית": "והמזרחיים טעו גם כן אחר העגל הזה ועוד במדה מרובה יותר שהעמידו את הלאומיות כאחד מעיקרי ויסודי האמונה ולאני מאמין חדש, ויותר בזוי אצלם מי שאינו מודה בלאומיות החדשה ממי שכופר בכל התורה ר"ל, ובעגל זה חושבים הם לרפאות כל מכותיהם ועל כל צעד וצעד רגיל על לשונם רק הלאומיות ובזה המה מחזקים את הציונים באמרם כי הציונים הם גם כן חלק חשוב מכלל עם ישראל. אולם אנו החרדים לא כן סוברים, אלא מי שכופר ועובר על אחד מעיקרי התורה בפרהסיא ולא עוד אלא שלוחם נגד הדת איננו נחשב בכלל על פי דין התורה לישראל...על אחת כמה וכמה שמצוה עלינו שלא להניח שם למעשיהם הגרועים...כל שכן וכל שכן שאין לנו לחדש ולעשות עיקרים חדשים כמו ה"מזרחי" שמשוה את הלאומיות עם הדת בחדא דרגא, מפני המינין שתופסים בעיקר אחד, והוא הלאומיות, וכופרים בהדת, ומסייעים המה בזה את עבודת הציונים להעביר את בני ישראל מהדת, וראה מה שכתב ראש הגאונים רבנו סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות מאמר ג' פ"ז "אומתנו איננה אומה כי אם בתורתה" ע"כ והכופר בתורה אינו בכלל האומה כי אם חוצה לה. ואפילו בעבודת ישוב א"י אסור לסייע על פי דין התורה את הציונים העוברים בפרהסיא על הדת.." ("דעת הרבנים", מנחם מענדל קאשער, וורשא, התר"פ).
כן..כן... כך כותב מנדל כשר על העגל הציוני שמאוחר יותר הוא עצמו נמצא משתחוה לו בפישוט ידיו ורגליו כשהוא מוציא עצמו (לשיטתו) מכלל החרדים הנסמכים על התורה (וכיון שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר) אל ה"מזרחי" והציונים שהלאומיות היא עיקר העיקרים שלהם ומסלף אפילו את דעותיו שלו עד כדי הוצאת ספר מלא וגדוש בסילופים ובדעות כוזבות כמו "התקופה הגדולה" שכמעט אין בו עמוד אחד בלי דעות כוזבות או סילופים ושקרים.