ו' שבט ה'תשס"ה

דעת מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אודות בחירת נשים והיבחרותן.



אם מישהו חשב שהכנסת אשה לכנסת היא נקודת גבול שהציבה לעצמה המפד"ל בכל הקשור לפריצת גדרי ראשונים בנושא זה הרי שבא מינוי אשה לתפקיד יו"ר מועצה דתית (וכמה סמלי הדבר שהיא בת של אחד מראשי המפד"ל בעבר, ודיק והפתיע מחדש את אלה שעוד מתעקשים לראות במפד"ל מפלגה דתית.


להלן דעת תורה מקברניטו של עולם היהדות בתקופה שלפני חורבן יהדות אירופה מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שממנו ניתן לראות מנקודת מבטה של תורה מהי ההגדרה המתאימה באמת למפד"ל ולאנשיה/נשותיה:




"אשר שאלוני ידידי הנכבדים לחוות דעתי דעת תורה בדבר השתתפות נשים נבחרות בקביעות לשבת יחד ולהמתיק סוד עם הגברים הנבחרים בהנהגת הקהל או בועד הכללי של הקהילות, נפלאתי על זה וכי מה זו שאלה? כל רב וצורב, כל יודע ספר יודע שזהו נגד רוח התורה והמסורה קדושת עם ישראל וטהרת ומדת הצניעות שבו ונגד הנהגת האומה הישראלית מדור דור אשר לא נשמע כזאת בישראל.


אומנם נמצאו בכל התקופות והזמנים בכל הקהילות נשים כבודות ויקרות "כל כבודה בת מלך פנימה, אשר התעסקו לבדנה בעבודת הצדקה והחסד ובמדת הרחמים והחמלה אשר הצטיינו האמהות והיו למופת במעשיהן ובמסירותן לטובת הכלל להחזיק מוסדות הקהילה ולעשות טובות לרבים וליחידים ותהי תפארתן על הדרך הלזו, אבל לא זו הדרך שתשתתפנה יחד עם גברים בהנהגת הקהלות.


אם באיזו קהילות יחידות בימי המהפכה פרצו פרצות והכניסו ערבוביה זו בשנים האחרונות היתה זאת שלא בידיעת חכמים ונגד דעתם, רק שחזקו אז ידי הפורצים הרוצים להעמיד את הקהילה על יסוד החילוני ולהוציא את התוכן הדתי מקרבה, לעשות את הקהילות חול ובתי ספר חול, אלה הרוצים להעמיד את עם ישראל הגוי כולו על יסוד הלאומיות בלי תורה ומצות לאמר ככל הגויים בית ישראל, והם הלא לא שאלו בעצת תורה ולא ישמעו גלוי דעת לומדיה ולא יתחשבו עם משפטיה, להם השקפות אחרות המתנגדות מן הקצה אל הקצה להמקובל באומה, אבל לא כן חלק עם ישראל עם ד' שומרי תורה, היודעים כי זאת התורה אשר באנו באש ובמים עבורה והיא יסוד קיום האומה, להם אין מקום לשאלות כהנה אשר לא שערום אבותינו ורבותינו  בסדר הקהילות מלפנים.


וד' יחדש לב נכון ורוח טהרה בלב התועים להסיר מאתם מחשבת און ויכירו וידעו כי משפטי ד' אמת צדקו יחדיו. הכותב וחותם יום ד' בדר"ח כסלו, "פורת" ווילנא.


חיים עוזר גראדזינסקי.


("אגרות רבנו חיים עוזר", חלק ב', אגרת תקי"א, ניו יורק, תשס"א, מופיע גם כנספח בסוף ספר "מרא דארעא ישראל",חלק ב'.)




למאמר זה התפרסמו 0 תגובות. הוסף תגובה למאמר