תגובה לכתבה על הרצל ב"מקור ראשון"

בעיתון "מקור ראשון" מיום כ"ט באלול התשס"ד פורסמה כתבתו של זאב גלילי בה הוא מראיין את פרופ' שלמה הרמתי ה"מפריך" שמועות זדוניות חסרות בסיס על היהודי לתפארת תיאודור הרצל. בשל רצינותם, נוראותם וקדושתם של עשרת ימי תשובה בהם אנו נמצאים תופיע התגובה למאמרו של זאב גלילי לאחר יום הכיפורים הבעל"ט.

 תחילה נביא את הגילויים ה"מרעישים" של פרופ' הרמתי ואח"כ נתייחס:

א. הרצל חזר בו מהכונה כי השפה העיקרית הבמדינה לא תהיה עברית.

ב. הרצל הלך עם אביו (שהיה תלמיד של הרב אלקלעי) לבית כנסת עד גיל 18 וגם עשו לו בר מצוה.

ג. בגיל 10 עבר משבר כשהמורה בבית ספרו אמר שהיהודים הם "עובדי אלילים"

ד.בגיל 18 הוא מגיב למאמר אנטישמי כך:'טפשים הם היהודים, אם הם שומעים יום יום חרפות וגידופים כאלה מבלי לתור אחרי ארץ שתהיה ארצם'. וזאת הוא אומר שש עשרה שנים לפני משפט דרייפוס.

ה.בגיל 22 אומר הרצל: "לא נשארה לנו היהודים, כי אם תחבולה אחת למען היות עם מכובד על אחרים, למען נתרומם בעיני שונאינו, ולא נהיה מטרה לחיצי לעגם - לשוב לארץ ישראל, שם היא ארצנו. היא היתה מולדתנו והיא צריכה להיות לארץ מולדת לבנינו ולזרע זרענו'. ולשאלת הרופא מי יתמסר לעשות את הדבר הזה אומר הרצל: אני.".

ו. "הרצל סיים את נאומו הראשון בקונגרס הציוני הראשון במשפט הבא: 'אם תשאלו אותי מהי ציונות אומר לכם (ש)זוהי שיבה אל היהדות לפני השיבה אל ארץ היהודים'.

 פרופ' הרמתי מוסיף: "מתקשר אלי הרב הראשי, ישראל לאו, ושואל: אתה בטוח? אמרתי לו שאשלח לו את המקור בגרמנית. והוא חוזר ושואל: אז למה לא הזכירו את זה בשום מקום?

ז. להרצל יש איזה סיפור בשם "המנורה" בו מדובר על חזרה ליהדות..

ובכן, מה המקור הכל כך מובהק שפרופ' הרמתי מסתמך עליו?? הוא אומר:"בשנת 1898, שנה אחרי הקונגרס הציוני, פנה להרצל העיתון האנגלי "ג'ואיש כרוניקל", וביקשו שיכתוב את תולדות חייו. הוא כתב בגרמנית, דבריו תורגמו לאנגלית ופורסמו ב-14 בנובמבר באותה שנה. רוב הדברים המפורטים למעלה כלולים במאמר הזה, אבל "אף אחד לא קרא אותו","

כלומר הרוב מבוסס על דברים שהרצל אומר שנה אחרי שקמה התנועה הציונית. כל תינוק שלמד קצת היסטוריה יודע כי התנועה הציונית רצתה למשוך אחריה יהודים דתיים. אפילו את תנועת ה"מזרחי" הקים למעשה הרצל כמו שמספר אחד מראשיה הר' יהודה פישמן מיימון במסיבה שערכו לכבודו בעיתון "הארץ" (מיום י"ג כסלו תשט"ז) וז"ל הכתבה: "הרצל הוא שיזם את הקמת ה"מזרחי", הארגון המדיני הדתי בתוך התנועה הציונית, עובדה זו גילה הרב יהודה לייב מימון במסיבה שנערכה לכבודו בהגיעו לגבורות, בדבר תשובתו למברכיו סיפר הרב מימון כי הוא שמר את הדבר בסוד כפי שגזר עליו הרב ריינעס, אולם אחר שעבר מאז זמן רב התיר לעצמו לגלות את הסוד ברבים. ומעשה שהיה כך היה: הרצל הרגיש צורך בהקמת גוף "מדיני דתי" בתנועה הציונית כמשקל נגדי לחובבי ציון הרוסיים שגילו התנגדות לעמדת הציונות המדינית של הרצל, הוא חשב כי בקרב היהדות הדתית ימצא תמיכה לעמדתו, ולכן פנה אל הרב מימון שיטפל בהקמת ארגון ציוני בין היהדות הדתית, הרב מימון מסר את הטיפול להרב ריינעס וכעבור חצי שנה  נקרא כינוס היסוד של המזרחי. אולם כדי לקיים את הכינוס זקוק היה הרב ריינעס לתקציב של 800 מארק, הרצל נתן לו את הסכום מכיסו". ע"כ הכתבה ב"הארץ". (מתוך "והאמת עד לעצמו", ראה גם ספרו של אהוד לוז "מקבילים נפגשים", עמ' 304).

וכי מה חשבו שיספר הרצל בריאיון שנה אחרי הקונגרס כדי למשוך לתנועתו דתיים?? שהוא התחנך בבתי ספר רפורמיים ונוצריים?? שמושגיו על אלקים הם כפי שפינוזה?? {"מושגי על אלקים הם כפי שפינוזה" (יומנו, 18 באוגוסט 1895,ספרי הימים ח"א עמ' 227) [ברוך שפינוזה הוא אחד ממפיצי הכפירה המודרנית הגדולים ביותר במאות השנים האחרונות, וראה "פסקים וכתבים" להרב י.א. הרצוג כרך ה' (שו"ת יו"ד) (מוסד הרב קוק ירושלים, התש"ן) בעמ' שעז' שנשאל האם החרם על שפינוזה שגזרו רבני אמסטרדם עודנו קיים ופלפל שם בתוקף החרם לדורות וכתב בסיום דבריו שספריו אסורים משום מינות גם ללא החרם של רבני אמסטרדם עיי"ש).}

  שהוא חינך את ילדיו על ברכי הנצרות?? או שהיתה לו תכנית להתנצרות המונית של כלל יהודי אירופה?? שהוא כפר בביאת משיח?? {לא הרבה זמן לפני מותו נפגש הרצל עם מלך איטליה. הלה שאלו אם היהודים עדיין מצפים למשיח. הרצל השיבו: "כמובן, הוד מלכותך", בחוגים הדתיים. בחוגינו, המשכילים והנאורים, זה כמובן איננו בנמצא" (יומנו של הרצל 23 בינואר 1904,ספרי הימים חלק ו' עמ' 235).}

אבל פרופ' הרמתי יודע מתוקף עיסוקו שגם  קוראי "מקור ראשון" הרי לא מבינים יותר מדי את מה שהם קוראים וממילא אפשר למכור להם כל סיפור.

ממילא אפשר לספר להם שאביו של הרצל הוא מצד אחד "תלמיד של הרב אלקלעי" ומצד שני הוא שולח את בנו בגיל 10 לבית ספר שבו מלמדים שיהודים הם עובדי אלילים...

הרמתי מספר כמה התרגש הרב הראשי לשעבר כששמע על כך שהרצל סיים את נאומו בקונגרס הציוני הראשון במשפט הבא: 'אם תשאלו אותי מהי ציונות אומר לכם (ש)זוהי שיבה אל היהדות לפני השיבה אל ארץ היהודים' ובכן, האומנם דיבר הרצל על "תשובה" במובנה היהודי??

הרי הסיסמא הרווחת שהושמעה מעל בימות הקונגרסים השונים של התנועה הציונית היתה ש"הציונות אין לה דבר עם הדת"- רעיון שהראי"ה קוק ז"ל התבטא לגביו במלים הבאות: "אותו החק המעוות "שהציונות דבר אין לה עם הדת", זאת הרשעה צריך להשליך אותה אל איפת האבדון ולהשליך אבן העופרת אל פיה, למען תאבד זכרה מארץ החיים, לא תזכר ולא תפקד ולא תעלה על לב; רק אז תשוב ותחיה הציונות, רק אז יש לה עתידות טובות, כשתכנס הנשמה הישראלית, התורה, בתוכה של כלל הציונות ודוקא בתוכה ולא בחלק ממנה המקציע לו מקום בקרן זוית" (הראי"ה קוק "אוצרות הראי"ה ב-ג עמ' 767, פורסם לראשונה במאמרו של הראי"ה "אפיקים בנגב" בירחון התורני "הפלס" בשנת תרס"ג).

כשמת תיאודור הרצל הספידו הראי"ה קוק (הספד שנתפרסם אח"כ בשם "המספד בירושלים"). בתשובה לאחת ההתקפות עליו בעטיו של הספד זה משיב הראי"ה קוק כי הספידו רק כדי למנוע מחלוקת ומדגיש: "וכן בדברי לא ספרתי כלל בשבחו של ד"ר הרצל מצד עצמו" (גנזי הראי"ה א'-ז' עמ' 71) מדוע מדגיש הראי"ה קוק עובדה זו אם הרצל היה יהודי כשר ומסורתי??!!        

מה יעשה פרופ' הרמתי עם מכתבו לנורדאו בו הוא מברכו ומרגיעו: "החששות שלך בנוגע ליחסים של חוגי הקנאים שלנו אל נישואי התערובת שלך הם אולי מופרזים, אני אינני מאמין שאפשר להוכיח אותך על כך מתוך מחשבה קרה והגיון נבון, מה אנחנו היום? אזרחי המדינה היהודית שבאידיאל שאת דבר התגשמותה עלי אדמות אנו רואים כתוכן חיינו הנעלה ביותר. לו כבר התגשם מפעלנו כיום הרי בודאי לא נבצר מאזרח יהודי כלומר מאזרח המדינה היהודית הקיימת לשאת נוכריה בת חוץ לארץ, על ידי נישואין אלה היא תיהפך ליהודיה מבלי לשים לב לדתה. אם יהיו לה ילדים הם יהיו יהודים ממילא" (זכרונות נורדאו עמ' 108, מקס נורדאו, זכרונות, תרפ"ט, עמ' ק"ס.).

מה יעשה פרופ' הרמתי עם מה שכתב הרצל במדינת היהודים: "התנועה להקמת מדינה שאני מציע לא תזיק לצרפתים האיזראליטים כשם שלא תזיק למתבוללים משאר ארצות. להיפך היא תועיל להם גם תועיל! שכן לא יופרעו עוד אם להשתמש בלשונו של דארוין ב"פונקציה הכרומאטית" שלהם. יכול יוכלו להתבולל בשלוה, משום שהאנטישמיות הנוכחית תידום לנצח" (מדינת היהודים, עמ' 17).

מה יעשה פרופ' הרמתי עם דבריו של הרצל שם: "האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון הדת? לא!...אנו נדע לכלוא אותם בבתי הכנסיות.. לכהונה ניתן כבוד גדול, כיאות לתפקידם הנכבד, אבל לא להם לחוות דעה בעניני המדינה אשר מידה ניתן להם הכבוד. כי התערבותם תהיה לנו למכשול מבית ומחוץ" (מדינת היהודים, עמ' 85 "מבחר כתבי הרצל").

לא הרבה זמן לפני מותו נפגש הרצל עם מלך איטליה. הלה שאלו אם היהודים עדיין מצפים למשיח. הרצל השיבו: "כמובן, הוד מלכותך", בחוגים הדתיים. בחוגינו, המשכילים והנאורים, זה כמובן איננו בנמצא" (יומנו של הרצל 23 בינואר 1904,ספרי הימים חלק ו' עמ' 235).

מה יעשה פרופ' הרמתי עם כל חילולי השבת הפומביים של הרצל במסעותיו הן לפני והן אחרי היבחרו ליו"ר ההסתדרות הציונית??

מה יאמר פרופ' הרמתי לבנו של הרצל (שהתנצר ביארצייט של אביו!!) ומספר: "גם כשנעשה אבי מנהיגו של העם היהודי סירב בעצת מקורביו להביא אותי בברית האמונה ולמול אותי. הלא נעלם מכם שאבי הדליק בכל שנה ושנה את אילן המולד הנוצרי ולא חדל מזה אף בשנתו האחרונה. אבי ציוה על המחנכות שלנו, שיתפללו עמנו בוקר וערב את התפילות הנוצריות".(נגוהות מן העבר,י.נדבה, ת"א, תשכ"א, עמ' 69).

מעבר לכך,גם אם היו כל טענותיו של פרופ' הרמתי מבוססות ואמיתיות לא היה משתנה בהרבה דמותו של הרצל מבחינת היהדות, אבל העובדה שדי בהליכה לבית כנסת עד גיל 18 והשלטת השפה העברית במדינה בשביל שכתב מקור ראשון יזיל ריר של הערצה כלפי אותו אפיקורוס ואף יקדיש לכך כתבה ויקשט אותה ב"פרופסור להבנת הנקרא" היא רק עוד הוכחה לתפיסת היהדות המעוותת שרווחת בחלקים כה גדולים של הציבור הדתי לאומי (שהם בעיקר קוראי "מקור ראשון") הן בצמרת הנהגתו (הרצי"ה קוק ותלמידיו) והן בתקשורת הדתית לאומית תפיסה שלפיה הפרופסורים מלמדים היסטוריה במקום שההיסטוריה תלמד אותנו מי הם הפרופסורים ומה מגמתם ותכליתם.

מעניין מה עוד מחכה לנו בקרוב ב"מקור ראשון":אולי אדולף היטלר מספר בבכי קורע לב על יהדותו ועל כך שהתנועה הנאצית רצתה להקים מדינה יהודית, ושמיין-קאמפף זה "מדינה יהודית" אם מגיעים לעותק הראשון שלא עבר שינויים..כמה אפשר לטעות כשלא לומדים "הבנת הנקרא"..כפי שמספר פרופ'...

מעניין מה היו כותבים ב"מקור ראשון" על הרצל אם הוא היה אחד החותמים על הסכמי אוסלו...

(תודה לנדב הרשקוביץ על ההפניה לכתבה)