למעשה אין הבדל בין דברי ה"דברי תורה" שהבאת למה שכתב המהר"ל מפראג שכן כל השאלה בהו"א שאף אם היתה השבועה איסור חמור כאיסור סקילה היה צריך להיות הדין שבמקום פיקוח נפש יהיה מותר לעבור על השבועה וכיון שהמשך הגלות (כתוצאה מאי פעילות לסיימה מחמת ג' השבועות) מביא לצרות והריגות של ישראל והוה פקוח נפש אזי היה מותר לעבור על השבועה וע"ז מתרץ דלא יעזור ופירוש הדבר שהא דאמרינן בשאר מצוות (שלא בשעת השמד) יעבור ולא ייהרג היינו שבאופן שיעבור יינצל ממיתה אבל בג' השבועות שהן גזירה שאם יעברו ישראל עליהן יהא העונש "הנני מתיר את בשרכם כצבאות וכאיילות השדה" הרי שאין כל עצה להינצל ע"י עבירה על השבועות וכיון שכך אם חושב שע"י שיעבור על השבועות באופן כלשהו יינצל הרי זו כפירה במה שגזר ה' וממילא לא תצלח ואדרבה תביא לתוצאה הפוכה וזה מה שאמר המהר"ל שמה שאמרו חז"ל "השביען בדורו של שמד" נתן לשבועות דין של שעת השמד דהיינו שכמו שבשעת השמד הדין הוא ייהרג ואל יעבור אפילו על ערקתא דמסאני כך השבועות בכל מצב הן בדין של ייהרג ואל יעבור. וכמו שבפרשת המעפילים היה גם "מדוע אתם עוברים את פי ה'" וגם "והיא לא תצלח" כך גם בשבועות באה האזהרה "אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" דהיינו האיסור וגם "מה תעוררו את האהבה עד שתחפץ" דהיינו שכל פעולה בזה לא תצלח.
ועיי' בסה"ק לשם שבו ואחלמה בספר הדע"ה חלק ב - דרוש ה ענף ד סימן ו וז"ל:
וכאשר מתגלה הרצון מלמעלה שהוא מהג"ר. בקיום ההבטחה דכל הז"ת. ר"ל שלא ישתנה בשום אחד מהם. הנה זה נקרא בשם שבועה וענינו הוא שהגילוי רצון דהג"ר מכריח על כל הז"ת שיתקיים הדבר עכ"פ גם בהסכם מדת הדין שבהם. וזהו לשון שבועה והוראתו הוא כי נגזר הדבר גם בכל השבעה תחתונות כולם. שלא ישתנה בשום אחד מהם. ע"כ.
כלומר פירוש השבועות הוא שכך נגזר ובאופן שלא ניתן לעשות שום דבר נגד הגזירה ושום פעולה לא תביא למציאות אחרת כי השבועה מכריחה את המציאות להתנהג בהתאם אליה.
ולגבי הקמת שלטון- ראשית, ההנחה כי שלטון הוא ערובה להגנה היא עצמה הנחה של הבל, רק היום ראינו בסוריה איך שלטון של עשרות שנים בטל ביום אחד כאילו לא היה כלל ולאורך ההיסטוריה כמה שלטונות קמו ונפלו וגם ממלכות המינות בארה"ק חוץ מדם שנשפך כמים בכל שנות קיום שלטון זה לא ראינו שום ערובה להגנה וגם כיום אחרי למעלה מ-70 שנה אף אחד לא יכול להבטיח שבעוד 5 או 10 שנים יישאר פה השלטון בידי הציונים מה גם שהשלטון אפילו בהגנה הבסיסית על קיומו תלוי באומות העולם וברצונן לספק לו נשק ותמיכה בינלאומית וכד' ואם כן אי' עצמאותו? וכל בר דעת יבין שרק בזכות רחמי הקב"ה עלינו אנחנו עדיין שורדים כאן ורק בזכות עמלי תורה ושומרי מצוותיה ובזכות תפילותיהם של ישראל הכשרים ובטח לא בזכות שלטון שמורד במלכות שמים ומסית ומדיח רובא דרובא מכלל ישראל לכפירה ולשנאת היהדות. ופסוק אחד שקורא ילד בחיידר בחומש שומר על עם ישראל יותר מכל פעולות הצבא ושאר אוחזי הנשק למיניהם.
וגם אם לא היה איסור השבועות כלל וכל החיים היו מתנהלים עפ"י שו"ע כל גדולי ישראל יחד לא היה בכוחם לחייב יהודי אחד מישראל לסכן את חייו עבור "עצמאות" או עבור להגן על הכלל כי סמכות זו היא רק ביד מלך ישראל ועד שיבוא משיח אין לאף אחד סמכות כזו, ועל אחת כמה וכמה בצבא שהטובים שבמפקדיו הם גויים ואלה שמישראל כופרים ומומרים להכעיס בכל ארחות חייהם וראשי המדינה שמפקדים על הצבא מסכנים חיי חיילים לצרכים פוליטיים ולשם כבודם הלאומי וכדי למצוא חן בעיני ה"דין הבינלאומי" או נשיא פלוני כדי שיביא להם נשק או כי לא רוצים לפגוע ב"חפים מפשע" (מושגים שלא תמצא אותו בשום מלחמה מהמלחמות של עם ישראל) וכבר לימדנו אברהם אבינו ע"ה: רק אין יראת אלקים-והרגוני!