בס"ד, 

א. פלא בעיני אתה מקשה מהנהגת יעקב אבינו, בעת שאתה כותב "כל הדברים שהבאת אני כבר יודע", בעת שבדברי העתקתי את דברי רבינו בחיי הכותב בפירוש כי בעת הגלות לא שייך כלל ענין המלחמה - על כן קודם שאתה מקשה תעיין עוד הפעם בכל המקורות שהבאתי בשימת לב.

ב. מלשון רבנו בחיי הכותב "והיה מאשים לישראל על שהיו משתדלים בכל כחם להכין כלי מלחמה, כדי להשגב מן האויבים הבאים להלחם עליה" משמע שעצם הכנת כלי מלחמה היתה בזה אשמה, ולכאו' אם מחויבים על פי תורה לעשות השתדלות למה יש בזה אשמה, והיה צריך לומר שאשמתם היתה במה שלא תקנו מעשיהם. ובהכרח כי בעת שכלל ישראל הם בגדר של הירא והרך הלבב מן העבירות שבידם –וק"ו בעת שאין הם מתייראים מן העבירות שבידם- אין כאן חובת השתדלות בדרך מלחמה.