בס"ד
אפשר לנתח את המצב שלנו בהקדמת שאלה:
בתקופת ירמי' הנביא, שהזהיר את ישראל להיכנע להכשדים - אבל אנשי המלוכה לא נתנו להיכנע, וכן בתקופת בית שני, בעת שרבן יוחנן בן זכאי וחכמי ישראל אומרו שאין ללחום עם הרומיים, והבריונים לא נתנו להיכנע - האם מטעם השתדלות הייתה על אלו שהיו בירושלים, להשתתף במלחמה נגד הכשדים והרומיים?
או להתפלל שהם יצליחו?
אני חושב שבודאי לא על מצב כזה, צריכין לעשות השתדלות בדרך מלחמה, אלא צריכין לעשות השתדלות לדרך הכנעה, ואדרבא העושה מלחמה נרי הוא נורד במלכות שמים.
והמתפלל להצלחתם של מורדים הללו הרי הוא מנאץ את ה'!
(