ספר דת הציונות כמו גם שאר החיבורים שזיכנו הקב"ה להוציא לאור והחומר באתר באים כדי להציל אחב"י מדעות כוזבות ואפיקורסיות שהופצו ע"י הציונות הדתית לדורותיה וע"י הר' קוק וחלק מתלמידיו. אם מישהו מהאנשים שציינת בדבריך הראה פנים לשיטתו של הר' קוק ממקורות תוה"ק או הצדיק את מעשיו ודעותיו בנוגע לציונות ולאביזרייהו אתה מוזמן להציג את הדברים ונתייחס אליהם. מכל הרשימה שהזכרת היחיד שניסה ללמד זכות על דבריו של הר' קוק הוא הר' חרל"פ בקונטרסו טובים מאורות ולכך התייחסנו בספר דת הציונות חלק ב'.
זה שר' אריה לוין ראה עצמו כתלמיד של הר' קוק או שהר' צבי פסח פרנק (שגם אליו התייחסנו בספרנו) היה ממקימי הרבנות הראשית או שר' דב יפה ראה עצמו כתלמיד של הר' חרל"פ לא גורע ולא משנה מאומה לגבי הביקורת כלפי הר' קוק המובאת בספרים ובאתר (ובפרט שביקורת זו מקורה בגדולי דורו של הר' קוק ).
הנסיון להפוך ביקורת ל"השמצות" מבלי להביא בדל כלשהו של ראיה כי מדובר בהשמצה ולא בביקורת מוצדקת מלווה את פעילותנו למעלה מעשרים שנה והוא עצמו רק מחזק את אמיתותה של הביקורת.
ואם להציל אחב"י מדעות כוזבות ואפיקורסיות (שהיא האופן המהודר ביותר של מצות "לא תעמד על דם רעך") זה בעיניך כזבוב שמחפש איפה יש קצת לכלוך אזי הנה לך דוגמא נוספת לנזק העצום שגרמה שיטת הר' קוק להולכים אחריו ולמצדדים בזכותו הרואים בהצלת חיי אחיהם בזה ובבא "השמצות" חסרות תכלית ומעדיפים שאחב"י ימשיכו לשקוע בדעות כוזבות ואפיקורסיות ובלבד שכבודו של מי שהסיתם והדיחם לדעות כוזבות ואפיקורסיות אלה יחד עם חבר מרעיו, בנו, ותלמידיו יישמר.