או ליתר דיוק המקלקל הראשון הוא כמובן מי שהיה בשעתו ה"רב" הראשי של צה"ל שלמה גורן שר"י שדעת גדולי ישראל על אודותיו כבר ידועה ומפורסמת שאסור לסמוך על שום הוראה שלו (וכל שכן על "תקנותיו"). הציבור הספרדי בשעתו היה כמעט כולו שבוי בידי המדינה הציונית אם מצד שרבנים ספרדים רבים היו מחוברים לרבנות החילונית הראשית ולכן חששו מלמחות ולהזהיר מפני הר' גורן שהיה אח"כ גם הרב הראשי של הציונים ברבנות החילונית הראשית. מאוחר יותר כשהגר"ע יוסף ז"ל הקים את תנועת ש"ס ודיבר בסגנון מקרב אל הציבור הספרדי (שרובו מאז עד היום קרוב להערכת המסורת היהודית) והחלה תנועה גדולה של תשובה בציבור הספרדי היה מאד משתלם להוציא לאור סידורים בנוסח עדות המזרח ומבחינה מסחרית היה כדאי למו"לים להכניס את ה"מי שברך לחיילים" כדי לפנות לכמה שיותר רוכשים פוטנציאלים [אגב, תנועת התשובה בעיקר בציבור הספרדי היתה כמעט ללא התעסקות בנושאים השקפתיים ורבים מבעלי התשובה נשארו עם דעות כוזבות וחוסר ידע לגבי מה שקשור למדינה ולראשיה). מו"לים עם קצת יותר יראת שמים שינו קלות את הנוסח כדי שיהיה פחות מתריס וכדי שמצפונם יהיה יותר נקי אבל גם אחרי השינויים מדובר בנוסח אפיקורסי ושקרי שבושה וחרפה שעדיין קיים בסידורים ושעדיין נאמר בבתי כנסיות ועוד מול ארון קודש פתוח וספרי תורה...