מהתשובה ניכרת גדולתם, חכמתם וראייתם לטווח הארוך של גדולי ישראל. עליי לציין שבימיו של מרן האבני נזר זיע"א הציונים טרם הפילו קורבנות כה רבים, אבל עדיין הוא כותב "אשר חללים רבים הפילו".

קשה שלא להזכיר את רבי שמשון רפאל הירש זיע"א שהיה בין הראשונים לראות את הסכנה הנשקפת מתעלוליה של תנועת חיבת ציון. לעניין זה, הייתי מציע לעיין בדבריו לר' קלישר. דברים אלה, שנכתבו במאה ה-19, מהדהדים יותר מתמיד ודווקא בתקופה הנוכחית. חייבים גם להזכיר את דברי הרב הירש זצ"ל בנוגע לשאיפה לשוויון זכויות ("אמנציפציה") והמושג השני שנקרא "אוטואמנצפציה" הגרוע יותר מקודמו, וכמה מושגים אלה זרים ליהדות, חסרי בסיס ומסוכנים. ככה לא משיגים צדק ושיוויון אצל העמים. ברוסיה, למשל, זה הוביל למהפיכת 1917 והרס כבד שכולנו סובלים ממנו עד עצם היום הזה. במדינות אירופיות דוגמת אוסטרו-הונגריה זה הוביל ל"שיוויון חובות" והשלטונות הטילו גזירת גיוס.

אם כך לגבי פעילות פוליטית בחו"ל, על אחת כמה וכמה פעולות שנעשות להשגת חופש טוטאלי מכל שיעבוד בידיי האומות כלל, שנעשות בארה"ק.

צר לי שאני קצת סוטה מנושא הדיון (אבל לאמיתו של דבר העניין הוא אותו עניין והדברים קשורים אלה באלה): אם כבר הזכרנו חופש טוטאלי משיעבוד מלכויות, הרי מדינת ישראל גם דאגה לציין זאת בהמנון שלה, "התקווה". כלומר, נכתב שם מפורשות "התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חפשי בארצנו ארץ ציון וירושלים". אלה הם דברי כפירה מפורשים והאפיקורסים לא בושו ולא נכלמו ולא היה שום ניסיון להסתיר זאת כלל. אפשר לפרש את המילים "עם חופשי" באופן הבא: עם חילוני בארץ ישראל החופשי משיעבוד מלכויות ומכל התורה כולה. לחילופין, עם "דתי" בארץ ישראל החופשי משיעבוד מלכויות.