א. בשום מקום לא כתבנו כי כולי עלמא חשבו על הר' קוק שהוא אפיקורס, מסית ומדיח, רשע גמור, שכל דבריו דברי מינות וכד' ולא הסתרנו את העובדה כי היו בין גדולי ישראל כאלה שהעריכוהו בצורה חיובית אם כי גם הם התנגדו נחרצות לכתביו ולמעשיו וחינכו את תלמידיהם בשיטה ההפוכה לגמרי לשיטתו, ובאמת לאחר מותו אין נפק"מ מי חשב עליו כך או מי חשב עליו אחרת אלא מה שנשאר אחריו ובזה כולי עלמא או שהתעלמו ממנו ומשיטתו לגמרי או שהתבטאו נגד שיטתו אלא שתלמידיו בשקריהם וכזביהם הציגוהו כמי שכולי עלמא הסכימו עם שיטתו והעריצו אותו ורק קומץ "קנאים" שלא נודע שמם ולא נודעה מעלתם הם שהקניטוהו וחירפוהו ועל זה הבאנו דבריהם כדי שיידע כל מבקש אמת שאותם "קנאים" לא היו יושבי קרנות אנונימיים אלא היו מגדולי הת"ח בדורו. וכשדבריהם אלה נוספים לעובדה שלשיטתו כולם התנגדו יש בזה עזר להציל אחב"י מהתקרבות לשיטתו ולתלמידיו המסיתים ומדיחים להתקרב אליה וגם להראות איך שגדולי ישראל אלה ראו מה ייצא משיטתו עוד כשהיה לה ספודיק ומראה חיצוני של חסידות וקבלה וגאונות וגם קרבה למלכות וכבר אז ראו כי השורש הוא שורש פורה ראש ולענה של דעות כוזבות ומינות והזהירו מפניו כי ידעו שמשרש נחש יצא צפע.
ב. לגבי מה שכתבת שרק מי שלא עיין בתורתו יכול להשתכנע שאין בה שום מעלה, כבר כתבנו בעבר כי את תורתו המחשבתית של הר' קוק אפשר ללמוד בעיון רק בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה שם ניתן להשוות בין תורתו לתורתם של אחד העם, ברנר, שפינוזה, ושאר פילוסופים והוגי דעות אפיקורסים שכתבו ככל העולה על רוחם ודמיונותיהם מבלי שראו חובה לעצמם לבסס דבריהם או לכל הפחות להראות מקום לדבריהם בדברי חז"ל. באשר ללימוד בעיון במובן האמיתי השייך ללימוד תורה התנאי הבסיסי כדי שניתן יהיה ללמוד בעיון דברי חכם כלשהו הוא שאותו חכם יראה מקום למקורות שמהם שאב את דבריו ואז ע"י עיון במקורות אלה ניתן יהיה לעמוד על דבריו ולהבינם (מה שאין בכתביו ה"מחשבתיים" של הר' קוק כלל וכמו שהעיר לו על כך אביו כשיצאו נגדו ונגד כתביו גדולי הדור בארה"ק ובחו"ל).
בנוסף לנ"ל, כתבי הר' קוק המפורסמים המהווים את משנתו הם קטעים חתוכים מכתבי יד שונים שלו שנערכו ע"י בנו הרצי"ה קוק כך שאפילו חיבור מסודר שחיברו המחבר מתחילתו ועד סופו אין בידינו באופן שניתן יהיה לעיין בהם ובפרט שבשנים האחרונות מתפרסמים כתבים מקוריים שלו וכשמשווים אותם לכתבים הערוכים ע"י בנו ניתן לראות שסילף, שיכתב, חתך פסקאות וקטעים כאוות נפשו באופן שלא מאפשר כלל לימוד בעיון כראוי של הדברים.
ג. דבריך סותרים את עצמם. אתה כותב כי אינך מקבל דברים שבע"פ כי אחד המקורות לדברים שבע"פ שנתקלת בהם הוא מקור שידוע כמגזים ומסלף דברים שכל בני ביתו מודעים לזה אך לא הבאת ראיה מן הכתב לטענתך כי הוא מסלף או מגזים או שבני ביתו מודעים לזה ואם אין לך מקור מן הכתב לזה כיצד אתה מאמין לטענות כלפיו? ואם יש לך מקור מן הכתב לטענות אלה מדוע אינך מציגו ומפנה אותנו אליו?