אעיר רק שלש הערות נוספות בקצרה:

א. העובדה שתשעים שנה אחרי מותו של הר' קוק הראיה היחידה שמנסים להביא לגדלותו היא תארי כבוד שכתבו לו גדולי ישראל בפנייתם אליו היא בזיון של הר' קוק  שאין כדוגמתו, כי היא הודאת בעל דין שגם אלה שכתבו לו תארי כבוד סלדו והתנגדו לדרכו ולשיטתו ולא ציינו בדברי תורתם שום מראה מקום לדבריו.

ב. כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה וז"ל: "וידוע הוא אצל בעלי השכל שרוב אלו הכינויים שמכנים לאדם זהו לשון הבאי ופיטומי מילי בעלמא ובקיאי הדעת ממעטין מהם ושונאים אותם אבל אוהבי הגדולה הרודפים אחר השררה מרבים בהם ואוהבים אותם שהם גדולתם ומעלתם" (קובץ תשובות הרמב"ם סי' רנ'). וא"כ מי שמנסה להצביע על גדלותו של הר' קוק ע"י הצגת תארי כבוד שהשתמשו בהם גדולי ישראל בפנייתם אליו מודה שלא מצאו בתורתו עצמה שום מעלה (והלואי שהיו מצליחים להבין את המילים שבהן הוא משתמש בכתביו).

ג. גם הרוצה להתכחש לדברים שבע"פ שנאמרו עליו ע"י גדולי ישראל ומעמיד פנים כאילו רק מה שנכתב מעניין אותו (מה שלא עשו באף ספר מהספרים שהוציאו מעריציו ותלמידיו על תולדות חייו שרובם מבוססים על סיפורים בע"פ בלי מראה מקום מאין נלקחו סיפורים אלה) ולוקח כראיה רק מה שנכתב ונחתם ימצא בזה חומר למכביר ויגלה כי כל מה שהבאנו דברים שבע"פ לגביו זה בבחינת "יהודה ועוד לקרא" למה שכתבו נגדו מפורשות גדולי ישראל ורק כדוגמה: גדול תלמידי החפץ חיים כותב עליו מפורשות: "רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה".