"משום מושב לצים. וה"ה ההולך לטרטיאות וקרקסיאות והם מיני שחוק כדאיתא בע"א דף י"ח ומיני תחבולה ולא ידענא מי התיר להם בפורים ואפשר שנמשך להם משחוק שעושים זכר לאחשורוש" הרי שלא כתב שהוא מנהג אלא תמה על המתירים לעשות כן.

וכל הסברות שהבאת הן סברות אישיות שלך שלא מגובות בדברי רבותינו וראה ב"אמרי ברוך" להגר"ב טולדנו זצוק"ל בביאורו על חמש מגילות מה שכתב על הפסוק בקהלת "לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה" וז"ל:" איתא במדרש רבה שם לשחוק אמרתי מהולל אלו בתי תיאטראות ולשמחה מה זו עושה מה טיבן של ישראל שם, וראיתי בפי' הרב בעה"מ ז"ל שפירש כי כל מיני שחוק והיתול גם שהמה דברי הבל מכל מקום לפעמים יש בהם צורך גדול לאדם כמו שאמרו ז"ל אין לך דבר שאין לו מקום (אבות פ"ד מ"ג) כגון אם יש לאדם עיצבון מחמת מקרה רע רח"ל הנה רפואתו להגביר השמחה עד שיהא שרוי בדרך הממוצע ולזה אמרו לשחוק אמרתי מהולל כי יש מקום אף לשחוק והיתול אך זה יצדק לגויים שאינם בני תורה שאין להם דבר אחר לרפואת העיצבון אבל ישראל הנחילם השי"ת תורתו שעליה נאמר פיקודי ה' ישרים משמחי לב ולמה להם לחזר אחר רפואה בתיאטראות וזה שסיים ולשמחה מה זו עושה ומה טיבן של ישראל בשמחה זו כי להם יש לעסוק בתורה ותסיר מהם כל עצב ודאגה, כדכתיב רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך.