כששואל מציג לפניו את המאמר הזה: כבוד הרב, זמן רב הייתי לומד מן התלמוד המבואר של הרב עדין שטיינזלץ וכן בביתי נמצא ספרו "נשים במקרא". אך לפני שבועיים בערך נזעזעתי לגלות שגדולי ישראל החרימו את ספריו וטוענים שיש בספריו דברי מינות וכפירה וספריו חייבים גניזה!! הנה הדברים הקשים: בס"ד הובאו לפנינו חיבורים מהמחבר עדין שטיינזלץ תלמוד מנוקד, התלמוד לכל, וסדרת ספרים "אוניברסיטה משודרת", ובהם פער פיו בקדושי עליון התנאים והאמוראים והשופטים והנביאים וכו´ ועד האבות הקדושים שילח לשונו בדרכם של המשכילים הזכורים לדראון. אוי לעיניים שכך רואות הרינו למלאות בזה את חובתנו ולמחות מחאה נמרצת אשר תשמע מסוף העולם ועד סופו על העמדת צלם בהיכל, בחילול קדושת חכמינו זכרונם לברכה האמוראים התנאים ולמעלה בקודש עד האבות הקדושים ע"ה. ולקהל עדת ישראל די בכל אתר ואתר אנו פונים לאמר, כל אשר עמדו רגליו במעמד קבלת התורה ימהר ויחוש לבער את חיבוריו. צא טמא תאמר לו. ובזכות "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" יתקיים בנו "והייתם קדושים לאלקיכם". ובמהרה דידן תמלא הארץ דעה את ד´ כמים לים מכסים, במהרה בימינו אמן. ובאנו על החתום, ימי בין המצרים תשמ"ט, יהפכם ד´ לששון ולשמחה. אברהם יעקב זלזניק. חיים קנייבסקי, אהרן יהודה לייב שטיימן, מיכל יהודה לפקוביץ. גם הרב אלישיב התיחס לספריו: ב"ה מוצש"ק דברים תשמ"ט הואיל ובחוברות "תלמוד לכל" ו"דמויות במקרא" ישנם דברים נוראים של זלזול באבות הקדושים, וברבותינו התנאים והאמוראים, ופגיעה ביסודות תושבע"פ הרי מן הדין כל ספריו של אותו מחבר בחזקת איסור הם עומדים. לכן הנני מצטרף לדעת גדולי ישראל שליט"א שהוציאו איסור על ספריו. וע"ז באעה"ח – יוסף שלו´ אלישיב לאחר דבריהם של גדולי ישראל החלטתי לבדוק בעצמי על מה הזדעזעו כ"כ וגיליתי שהם אכן צודקים: בספרו "התלמוד לכל" רשום כבר בעמוד הראשון שהתלמוד לפי הרב עדין שטיינזלץ הוא: "אוסף של חוקי אגדה ופילוסופיה וכו´ של סיפורי מעשיות ושל הומור". באותו עמוד הוא ממשיך לרשום:"מבחינת הגדרתו אין הספר מרשים ביותר... עדיין בנוי הוא על אסוציאציה חופשית ועל הקשרי רעיונות שאין דומה להן אלא ברומאנים מודרנים...". גם בעמ´ 17 הוא רושם:"חתימת התנ"ך שהיא פעולה אחת של אנשי כנסת הגדולה הריהי ממילא התחלת שלטונה של התורה שבעל פה ופיתוחה..." לפי מה שהבנתי הוא כופר במושג של "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא": "אף על פי שמטרתו העיקרית של התלמוד היא ביאור ופירוש לקודקס של חוקים הריהו נחשב ליצירה שאין לה עניין בקביעת החוק והוא עצמו איננו יכול לשמש לצורך פסיקה" (עמ´ 8). והכי נזדעזעתי מעמוד 196:"לימוד התלמוד אינו מחייב דביקות של אמונה בו, מעטים הם הספרים המקודשים שאינם דורשים מן הלומד אותם את ההכנה המוקדמת של קבלת הדברים מראש. הלומד את התלמוד אינו מצווה להאמין בכל דבר בו..." (עמ´ 196). כבוד הרב איך יכול להיות שספריו הכופרים והאסורים ע"פ גדולי ישראל נמצאים כמעט בכל בית ובית מדרש דתי לאומי?? תוכן התשובה שלום וברכה הדברים מעידים יותר על אלה שכתבו נגד הרב שטיינזלץ מאשר עליו עצמו. הרב הוא מזכה הרבים בהיקפים בלתי רגילים, ולוואי והיו אלה שכתבו נגדו מעצימים את תלמוד התורה בישראל כפי שזכה הרב עצמו. כל מה שכתבת אינו עומד בשום מבחן של מה שכתבו נגדו: א. התלמוד הוא אכן אוסף, ויש בו הכל: ממדרשי הלכה ועיסוק בדאורייתא ועד חוקי אגדה ופילוסופיה* מסיפורי מעשיות שיש בהם גם הומור, ועד לשורשי הקבלה והנבואה. זו מהותו של התלמוד, ואיני רואה פגם בכתיבה שכך הוא. הוא חוט השידרה של תלמוד התורה שבעל פה בישראל, והוא ספר קדוש ועליון, שכולל הכל. ב. גם מבחינה עריכתית התלמוד אכן אינו מרשים בעריכתו, והוא לא נועד להיות ספר "קלאסי" אלא הוא ערוך בצורה של ספרות מודרנית. לא אכחיש שאני מתקשה בכלל בביקורת ספרותית על התלמוד, ובהשוואה לרומנים וכדו´, ואני לא הייתי כותב דברים כאלה, אולם מכאן ועד מה שכתוב בפשקוויל נגדו – המרחק מספיק גדול כדי להכניס וללמוד ספרים אלה. ג. מה לא נכון במה שכתוב בעמק 17. מדוע לא נכון לכתוב שחתימת התנ"ך וממילא הפסקת הנבואה וההופעה האלוקית המלמדת תורה הותיר את השטח לתורה שבעל פה בלבד, והיא השליטה מכאן ואילך על לימוד התורה בישראל ? ד. היכן ראית בציטוט זה את הכפירה בלימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ? האמנם מי שכתב את הפשקוויל נגדו פוסק ישירות מתוך התלמוד ? ה. גם הדברים שנזדעזעת ביותר כתובים בכל אחד מספרי הראשונים. אין כמעט דף בש"ס בו תוס´ לא ממשיכים את הדיון בדברי התלמוד, מקשים עליו, מציעים תירוצים נוספים, מעמתים עוד גמרות מכאן ומכאן. האם קיימת אמונה שכל מה שכתוב בתלמוד אינו ניתן לדיון ? להמשך עיסוק בשאלה ? החושים הטובים של לומדי התורה בבתי המדרש יודעים להבחין היטב בין דברי כפירה ומינות, לבין דברים עמוקים מאוד וישרים מאוד. אני מבקש להדגיש שוב כי איני עומד מאחורי כל ניסוחיו של הרב שטיינזלץ ובוודאי שלא אחר כל מעשיו. ברם, בשעה שכותבים דברים כה חמורים על גדול ישראל שהביא לתלמוד תורה בהיקפים שלא יאומנו, והוא מקדש את שם ריבונו של עולם ברבים – בארץ ובעולם – כל שתיקה והימנעות מסנגוריה עליו נחשבת כשותפות בהחרבת התורה. כל טוב התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו בתאריך כ"ב ניסן ה´תשס"ז

יואל אלחנן   (כ"ז ניסן )