כ"ב אייר ה'תשע"ה

דוגמא נוספת כיצד 'דת הציונות' חודרת לבתי החרדים-תגובה למאמרו של בנימין ליפקין עורך עיתון 'המבשר'




בגליון ערש"ק פר' בראשית ( מיום כו' תשרי גליון מס' 2055) התפרסם מאמר של עורך העיתון בנימין ליפקין לנוכח תחילתו של גל הפיגועים האחרון (שהחל בחול המועד סוכות ועדיין נמשך בעוה"ר) בו נעשה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה ותליית דעות כוזבות מן הניכר כאילו היו דעותיהם של רז"ל. וכך כותב ליפקין אחרי הקדמה קצרה (צר לנו על הבאת הדברים החמורים במלואם אך הדבר נעשה כדי למנוע טענה של 'ציטוט חלקי ומסולף' או 'הוצאת דברים מהקשרם'): "לצד הדאגה המתמדת בנוסף לריבוי התפילות שאין אנו מרשים לעצמנו להרפות מהן כמלוא נימה, עלולות להתגנב ללב מחשבות שיכולות לקנות שביתה. אלו הרהורים ומחשבות שמתיימרים להוליך אל הנסיבות שבעטיין ובעקבותיהן יצא הקצף הנוכחי.

גם בתוכנו, אנשים יראים ושלמים המשתיתים כל רגש וכל הרהור על אדני ההלכה, עלולים ליפול לתוך חישובי נסיבות שמתיימרים להתעלם מהשנאה האופפת מאז ומקדם כל מי שאביו כבר הובטח כי על חרבו יחיה יכי על אחד מאבות אבותיו נאמר בקביעה שאין בה מתום כי בידוע הוא שהוא שונא לו ליעקב ויהי מה. אותם הרהורים פסולים מסתמכים, בראש ובראשונה על הזכרון הקצר. זמן רב יחסית חלף מאז שהארץ כולה ידעה מחזות אימה מזוויעים של אוטובוסים מתפוצצים בלב ערים וזירות המוניות שותתות דם והרס. הזמן הרב עלול להשכיח בעטיים של מי באו כל אותם מחזות פלצות. וכך, כשצרות אחרונות משכיחות צרות ראשונות, יש מי שנוטה להאמין או לחשוב בסתר לבו כי אילו לא היה כאן קיפאון מדיני, כפי שנוהגת התקשורת המוטה לתאר בבעתה אחוזת פאניקה, הכל היה נראה טוב יותר.

הן אמת, אומרים לעצמם המרשים לעצמם להרהר ולערער על המוסכמות, ברור לחלוטין שהקב"ה מנהיג את העולם וכי לכל כדור יש כתובת. עם זאת, גם עלינו חלה חובת ההשתדלות. ואולי יש למנהיגים ולקברניטים במה להשתפר בכל הקשור לסירוב המוחלט שלהם לשאת ולתת ולוותר על עוד חלקי ארץ ולו על מנת להשיג את השקט המיוחל.

אם המחשבות הללו הן בהסתר, באות מחשבות נוספות שמקבלות ביטוי רם יותר, כמו להן עצמן יש לגיטימציה מובהקת יותר, הללו גורסים כי אל לנו להתגרות באומות יכי הגיעה השעה להכיר בכך שאנו בגלות. יש לעשות הכל על מנת להגיע להבנות כאלו ואחרות עם אומות העולם, היינו ארה"ב בפרט ואירופה בכלל, להיכנס לתהליך מדיני ולקוות לטוב. הקיפאון המתמשך הזה, גורסים הקולות ההססניים הללו, גובל בהתגרות מסוכנת באומות, ומי יודע אלו תוצאות הרות אסון עוד יכולות להתרחש מעבר לכל מה שכבר אירע רח"ל.

כנגד הקולות הללו, שהולכים ונשמעים, תחילה בהיסוס מה ובהמשך כקולות ברורים וצלולים, או לכל הפחות כאלו המתיימרים להיות כאלו, מצפים לנו, עם לימודה החדש של פרשת בראשית, דבריו הבוהקים והנצחיים של רש"י הקדוש, בדיבור המתחיל הראשון של פרשתנו.

בכל פעם מחדש, ובשבוע הזה במיוחד, מבהיל ומעורר להיווכח עד כמה הדברים הקדושים אקטואליים כמו נכתבו על ימים אלו ומאורעות ומוראות אלו ממש.

על תיבת בראשית מביא רש"י הקדוש את דברי רבי יצחק וקושייתו הנודעת: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החדש הזה לכם' שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? והקושיה אכן גדולה עד מאד. התורה הקדושה איננה ספר היסטוריה ובוודאי שלא נועדה לספר סיפורים. תורה מלשון הוראה, נאמר בספרים הקדושים. איזו הוראה אם כן יש בכל סיפור מעשה בראשית? והוא מותיב והוא מפרק: משום 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים'. שאם יאמרו להם אומות העולם ליש ראל: ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים. הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

הדברים הללו, החוזרים ונלמדים מדי שנה בשנה מאירים לא רק למדינאים או קברניטים האמורים לשאת ולתת עם אומות העולם ונציגיהם לדורותיהם אלא גם לנו ולשכמותנו. להבדילנו מן התועים, שלא לומר מן הטועים ומטעים ביודעין, ולומר אותם, חזור והדגש, לנו עצמנו ולכל אשר לנו. ע"כ דברי עורך 'המבשר' בנימין ליפקין.

הבה ונבחן מי באמת הוא הטועה והמטעה ועוד בדברים שהם מעיקרי האמונה שצריך להיבדל ממנו.

 

ראשית, מפורסמים הם דברי הרמב"ם בריש הלכות תעניות וז"ל: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור שנאמר (במדבר י') על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו: ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו ה') עונותיכם הטו וגו' וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם: אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ"ו) והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי:

 

כנגד דברים מפורשים אלו של הרמב"ם בא ליפקין ללמדנו כי הסיבה לפיגועים היא 'השנאה האופפת מאז ומקדם כל מי שאביו כבר הובטח כי על חרבו יחיה וכי על אחד מאבות אבותיו נאמר בקביעה שאין בה מתום כי בידוע הוא שהוא שונא לו ליעקב ויהי מה'.

 

את מה שמגדיר הרמב"ם כ'דרך אכזריות' המתעלמת מקשירת הצרה-העונש לחטא-התנהגותו של עם ישראל, הופך ליפקין לדרך המלך המתעלמת מקשירת העונש לחטאי ישראל ותולה את הצרה בשנאה האופפת מאז ומעולם כל מי שאביו הובטח כי על חרבו יחיה, כשאת ההלכה המפורשת ברמב"ם הוא הופך ל'הרהורים פסולים', ה"י.

 

שנית, הנה ידוע ומפורסם לכל כי דעת התורה הברורה והמוסכמת על כל גדולי ישראל לדורותיהם כי הנהגת עם ישראל לכל אורך הגלות עדי נזכה למצב ש'יד ישראל תקיפה על עכו"ם' בביאת משיח צדקנו, היא הנהגה של הכנעה כלפי אומות העולם ושחלק ממנה הינו האיסור להתגרות באומות העולם כפי שמובא באינספור מקומות בדברי חז"ל [כמבואר באריכות בספה"ק 'ויואל משה'  למרן המהר"י ט"ב מסאטמאר זצוק"ל] וכפי שנהג אבינו יעקב בפגישתו עם עשו, שהיא בנין אב לכל התנהגותנו בגלות.

 

כך גם נהג למעשה קברניטה של היהדות החרדית בארה"ק מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל כשניצניו הראשונים של הסכסוך הציוני – ערבי נראו בארה"ק. הוא נפגש בהכנעה עם מנהיגי הציבור הערבי האיזוריים כשמגמתו למנוע שפיכת דמם של ישראל והזכיר לכל המפקפקים ובעלי הדרכים החדשות מהתנועה הציונית המתרברבים ותובעים בפיהם כי 'להם ורק להם הארץ' כיצד צריך לשאת ולתת עם הגויים.

 

והנה בא ליפקין והופך את הקערה על פיה, ושוב, הופך את דעת התורה הברורה והמקובלת בין גדולי ישראל לדורותיהם לקולות פסולים [שבניגוד להרהורים הפסולים שעליהם דבר קודם לכן באים בקול רם כאילו יש להם לגיטימציה].

 

אך כאן בא ליפקין ועושה את הגרוע מכל. הוא מוציא דברי תורה למינות ואת דעותיו הכוזבות המתעלמות משכר ועונש ומאיסור ההתגרות באומות שם בפי דברי חז"ל המובאים ברש"י הראשון על החומש וכאילו תשובת ישראל לאומות העולם [הטוענים ליסטים אתם] המצדיקה את כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון באה לעקור מן העולם את איסור ההתגרות באומות ואת הצורך לפשפש במעשינו ולהבין כי לא הפלסטינאי החמוש בסכין ממית אלא החטא ממית, ובא וממליץ למדינאים של המדינה הציונית לעשות שימוש בדברי רש"י אלו בנושאם ובנותנם עם אומות העולם למרות שכלפי מדינאים אלה צודקת במאת האחוזים כל רגע ורגע מאז הקמת מדינתם טענת-'ליסטים אתם' באשר כופרים הם הן במציאות בורא עולם והן באמיתות תורה"ק, ועפ"י כפירתם זו, יהושע בן נון היה ככל הליסטים ואין בינו לבין הליסטים מזרע ישמעאל מאומה (וכפי שהארכנו בקונטרס 'ימינם ימין שקר') וממילא נוכחותם בארה"ק ומלחמתם עליה אינו לסטיות פחות ממלחמתם של הפלסטינאים, כך שהם האחרונים שיכולים להשתמש בדברי רש"י. כי מי שאין בבסיס תפיסתו כי 'כל הארץ  של הקב"ה היא' אזי אין שום הצדקה לעמידתו על ד' אמות כלשהן וכש"כ אין לו הזכות לגרש מהן אדם אחר.

וכל אלה המוציאים דברי תורה למינות מחד גיסא ובאים ומאשימים את הגויים מאידך גיסא יזכרו נא את דברי הרשב"א בתשובתו (ח"א סי' תי"ד) הכותב שם וז"ל: ואשר חקק חקקי און ואמר עם הספר שאברהם ושרה הן חומר וצורה לא תמלט נפשו מצרה. ואם חי הוא ימות בצרה כמבכירה ואם מת לא תהא לו כפרה. ובאמת האיש הוא [ההוא] העיד ונאמן על עצמו יותר ממאה עדים שאינו מזרעו של אברהם ותפלתו לא ישמע אל. שאינו אפילו מזרעו של עשו וישמעאל רק מאותן שדין ולילין שנולדו מחוה ואדם הראשון (עירובין יח, ב, ב"ר כ, כח), על כן תקללם בכל לשון וכל ישראל נקיים. וכמה חבל שגם עיתון המכנה עצמו 'העיתון של היהדות הנאמנה' הולך בדרכם ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה תחת אשר למלא את חובתו כלפי קוראיו להבדילם ביתר שאת מהם ומהמונם ומדעותיהם הכוזבות.

 

נ.ב.

בטרם פרסום הדברים פנינו לעורך 'המבשר' בנימין ליפקין והערנו לו בזה"ל: לכב' בנימין ליפקין-עורך עיתון המבשר!

 

נשלח אלי צילום של מאמר שכתבת בו כתבת כאילו דברי רש"י בתחילת החומש מאירים למדינאי זמננו מה עליהם לטעון בעת משאם ומתנם עם האומות.

רצ"ב קונטרס 'ימינם ימין שקר' שהו"ל לפני כחצי שנה אשר בפרקיו בכלל ובפרקו הראשון בפרט תוכל לראות כיצד נכשלת בגילוי פנים בדברי רש"י שלא כהלכה ובעוד הדברים אמורים כלפי יהושע בן נון שכבש את א"י על פי ציווי ה' פרשת אותם כאילו גם נתניהו וכל ראשי מדינת ישראל לדורותיה שכולם היו כופרים באלקים ובתורתו, מכירים בכך שכל הארץ היא של הקב"ה. ואם אינך רוצה להיות בכלל מחטיאי הרבים בדעות כוזבות מן הראוי שתתנצל על דבריך בהקדם.

ליפקין הגיב לדברינו בזה"ל: "בשום פנים ואופן לא הצגתי לא את נתניהו ולא את ראשי מדינת ישראל – המותקפים על ידי חדשות לבקרים – כמי שמכירים בכך שכל הארץ כולה היא של הקב"ה ושל ישראל, כדברי רש"י הק' מפני שלצערי הרב הרי הם כופרים במעשיהם ובדיבוריהם באמת אלוקית קדושה זו.

עם זאת, עם כל הכבוד לחיבור שהואלת לשלוח לי עותק ממני, איני חוזר בי בשום צורה שהיא משום אות שכתבתי לא במאמר שאת צילומו צירפת ולא בשום מאמר אחר המבהיר את הדיבור המתחיל הק' של רש"י הק' עה"ת, דבר דבור על אופנו,  והנני מוחה בתוקף על הניסיון לייחס לי גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

טרם מצאתי פנאי לעיין בחיבור שאתה המו"ל שלו אך גם אם תצליח להוכיח לי כי יש רבנים שלא כך למדו פשט ברש"י הק' ובכך חלקו נמרצות על כל חברי ונשיאי מועצת גדולי התורה זצוק"ל שחרצו דברים בתרצ"ז בעניין שלמות אה"ק לגבולותיה ועל עוד גדולי ישראל שליט"א וזצוק"ל כהרה"ק רבי מנחם זעמבא, כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, כ"ק מרנן האדמו"רים לבית גור זצוק"ל ועוד שורה ארוכה של גדולי ישראל שליט"א להבחל"ח – הרי נהרא נהרא ופשטיה, וזכותי ואף חובתי לדגול בדת האמת כפי שלמדתי ושמעתי וקראתי ושיניתי ושילשתי מפי רבותיי זצוק"ל.

מן הראוי שתתנצל על דבריך בהקדם כמי שמשוכנע שהאמת וכל האמת מצויה אך ורק בפרשנות שלו כפי שהוא הבין אותה ואין בלתה. בברכה, בנימין ליפקין.

ועל כך הגבנו בזה"ל: לכב' בנימין ליפקין!

 

חבל שנחפזת להגיב מבלי לבדוק את הדברים. ולא הבנתי היכן ראית בדברי פרשנות כלשהי לדברי רש"י השונה מפרשנות כלשהי של רבותינו?

 

ואדרבה, אם תבהיר למה התכונת כשכתבת "הדברים הללו מאירים לא רק למדינאים או קברניטים האמורים לשאת ולתת עם אומות העולם ונציגיהם לדורותיהם", [למדינאים של איזו מדינה התכוונת אם לדבריך למדינת ישראל הכופרת בבורא עולם ובתורתו אין זכות לטענה כלשהי באשר למוסריות של כיבוש א"י ולעצם הנוכחות בה??] אשמח לחזור מדברי ולהתנצל, כי אם כוונתך למדינאי מדינת ישראל אזי אכן גילית פנים בתורה שלא כהלכה ועון גדול בידך בעשותך זאת ברבים.

 

כ"כ, אשמח לקבל היכן בכנסיה הגדולה שהתקיימה בתרצ"ז ראית התיחסות לדברי רש"י הנזכרים במאמרך או לקשר כלשהו בין הסכסוך הציוני-ערבי לדברי רש"י אלו? ואילו דברים נחרצים על "שלמות ארה"ק לגבולותיה" נאמרו שם ע"י כל חברי ונשיאי מועצת גדולי התורה זצוק"ל והאם נאמר שם ולו ברמז כי מצב של החזקת א"י ע"י אפיקורסים נקרא "שלמות ארה"ק" ואגב אזכיר לך מה כתב מרן הגרי"ז מבריסק על כנסיה זו (מה שלצערי גם ניכר ממאמרך, ושוב, אשמח להתנצל ולחזור בי אם צריך) במכתבו להגר"י אברמסקי זצ"ל וז"ל: "וגם הרבנים שתמכו בזה והשפיעו ה[ב]משך עשר שנים על כל הציבור החרדי שזאת היא שאלת העם ואתחלתא דגאולה וכו' וכו' כולם ידעו היטב מזה שהדברים אמורים אודות מדינה חילונית גמורה ושהשלטון יהיה מסור בידי אנשים מפירי תורה ואשר זאת תהיה ממטרותיהם ושאיפותיהם העיקריות במדינת היהודים. ולא מהשערה בעלמא אני אומר זאת, רק כן דברו וגילו בהכנסיה הגדולה אשר היתה במרינבאד בקיץ תרצ"ז. ומני אז שינתה האגודה את דרכה ביחס לציונים והציונות, והחלה לכוון את כל אורחותיה ודרכיה להתקרב להם ולרוחם, ולשתף איתם פעולה בכל הענינים שעמדו על הפרק בשנים האחרונות, ובכל הזדמנות של ועדת חקירה היו הסכמות ביניהם, כאשר עינינו הרואות פה בארץ בכל משך הזמן, עד שבא לידי הצהרה גלויה ובולטת בין כלפי פנים ובין כלפי חוץ, כי הסוכנות היא היחידה המוכרת מכל החוגים, לדבר ולדרוש ולהופיע בכל מקום בשם כלל ישראל, ואין אחרי דבריהם ומעשיהם כלום, ואם אולי נמצאו בחו"ל מראשי האגודה שרצו לדבר ולהצהיר אחרת ייסרו אותם וחסמו את פיהם בהחלטה של מועצת גדולי תורה שלא היתה ולא נבראה, עד ש...[כאן הושמט שמו של אחד מראשי הציונים שר"י, יואל אלחנן]רואה לפניו כבר הדרך פנויה ובטוחה מצד הציבור החרדי באופן שאין כל סיבה להסתיר את הדבר ממי שהוא" (ילקוט מכתבים  ממרן הגרי"ז מבריסק, חלק ראשון, מכתב קט', עמ' קנג'-קנד', ירושלים התש"ע.). ע"כ.

לתגובתנו זו כבר לא הגיב בנימין ליפקין ולכן פרסמנו ברבים את המאמר.


למאמר זה התפרסמו 2 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  מה שכתב ליפקין מזכיר לי פתגם ברוסית   כ"ו חשון
"פא נמצקי פצקי מצקי, אה פא רוסקי בוטרברוד".

תרגום:"בגרמנית פצקי מצקי, ברוסית - סנדוויץ'".

כי מה שליפקין כתב זה ליצנות במיוחד לגבי העצות שהוא נותן לראשי המדינה (בהם הוא "נלחם בוקר וערב" ומצד שני רואה בהם קברניטים ונציגים שלו ושל כלל ישראל).
ג.  
2.  נראה שליפקין כופר בעיקרי שכר ועונש   כ"ז חשון
כי אליבא דשיטתו של ליפקין הקב"ה מעניש את עם ישראל ללא סיבה וה"סיבה" היחידה למצב הנוכחי הינה שנאתם של הגויים לעם ישראל שתוקפים יהודים כך סתם (כפי שהיה תמיד לאורך ההיסטוריה) ואילו היהודים הם ל"ו הצדיקים..

ואם ראשי המדינה, לשיטתו של ליפקין ודומיו, היו עומדים על זכותנו לארץ ישראל השלימה ומצטטים כל מיני פסוקים מהתורה (בהם אינם מאמינים כמובן)- הרי שאז היו הערבים ויתר האומות מכבדים את עם ישראל והיה מתגשם חלום האתחלתא דגאולה..


חומר למחשבה