בימים אלה יצא לאור ספר חדש בשם "מעשה החזו"א" ובו עדויות מתלמידו המובהק ביותר הגאון רבי שרגא פייבל הלוי שטיינברג זצ"ל (שכפי ששמעתי מהגאון רבי אהרן ישעיה רוטר שליט"א (ומופיע גם בספר) היה נאמן ביתו ואיש סודו של מרן החזו"א ושימשו מייד ברדתו מהאניה כשהגיע לארה"ק. באות צח' בספר מופיע המעשה הבא וז"ל: "הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל שהיה הרב הראשי לישראל, היה פעם אצל החזו"א והתאונן בפניו כי מרוב טרדות שיש לו מאז שהוא נעשה רב ראשי- הוא שכח את הלימוד שלמד לפני היותו רב ראשי. אמר לו החזו"א דבגמ' בבא מציעא פה. אמרו: "רבי זירא כי סליק לארעא דישראל, יתיב מאה תעניתא [גי' מהרש"ל: ארבעים תעניות], דלשתכח גמרא בבלאה, כי היכי דלא נטרדיה". ופרש"י גמרא בבלאה, גמרא שלנו. והקשה החזו"א למה רבי זירא התענה כל כך הרבה תעניות, כדי לשכוח את הלימוד שלמד בבל, הרי היה יכול להתמנות לרב ראשי לישראל, ועי"ז זה ישכח את הלימוד שלמד בבבל, בלי להתענות אפילו תענית אחת. אמר החזו"א שצריך לומר כי עדיף להתענות מאה או ארבעים תעניות, ולא להתמנות רב ראשי לישראל".